בית משפט השלום בירושלים דחה אמש (חמישי) את בקשתו של יאיר נתניהו, ששינה לאחרונה את שמו במרשם האוכלוסין ל"יונתן הון", להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד עיתונאי "הארץ" אורי משגב.
2+הבקשה הוגשה בעקבות שורת פרסומים שפרסם משגב על נתניהו ברשתות החברתיות. נתניהו טען כי מדובר ב"מסע רדיפה אובססיבי", שכלל לדבריו מעקב, בילוש, פרסום מיקומו בזמן אמת וחשיפת פרטים שלטענתו מסכנים את חייו.
בפסק הדין קבע השופט דניאל מרדכי-דמביץ כי לא הונחה תשתית עובדתית המוכיחה הטרדה מאיימת, לא מבחינת תדירות הפרסומים ולא מבחינת תוכנם. לדבריו, מרבית האירועים שעליהם התבססה הבקשה התרחשו לפני חודשים ואף שנים, ולכן אינם מתאימים להליך שנועד לתת מענה לסכנה מיידית.
2+נתניהו טען בין היתר כי בעקבות חשיפת מקום מגוריו בארצות הברית החל לקבל איומי רצח מגורמים פרו-פלשתיניים, וכי פרסום פרטי טיסותיו בזמן מלחמה עלול לאפשר פגיעה במטוס שבו הוא נמצא. עוד טען כי שינה את שמו ל"יונתן הון" בשל "בעיה ביטחונית רצינית", וכי פרסום השם החדש הופץ גם בערוצי אויב, בהם ערוץ איראני.
מנגד, משגב טען כי מדובר בניסיון לעשות שימוש בחוק למניעת הטרדה מאיימת כדי להשתיק ביקורת עיתונאית ולעקוף את דיני לשון הרע והגנת הפרטיות. לדבריו, הוא אינו מפרסם מידע בזמן אמת, אלא מסתמך על מקורות עיתונאיים לגיטימיים ומפרסם מידע רק לאחר שהאירועים הסתיימו.
נתניהו בתביעה נגד בן כספית ומשגב: "כת קונספירטיבית הזויה"
השופט בחן את 53 הפרסומים שעליהם הסתמך נתניהו וקבע כי מדובר בממוצע של פחות משני פרסומים בחודש לאורך כשלוש שנים, תדירות שקשה לראות בה מעקב או הטרדה. באשר לטענות לפרסום מיקומו בזמן אמת, נקבע כי רובן לא הוכחו, וכי למעט פרסום אחד מאוגוסט 2024 שעסק בטיסה של נתניהו, לא הוצגה תשתית ראייתית לכך שמשגב פרסם מידע עתידי או מידע בזמן אמת שסיכן אותו.
בית המשפט דחה גם את הטענה שלפיה פרסום שמו החדש של נתניהו היה פסול. בפסק הדין נקבע כי שינוי שם במרשם האוכלוסין אינו מידע סודי, וכי ניתן להפיק את המידע באופן חוקי ממאגרי רשות המסים. עוד צוין כי משגב השמיט מהמסמכים שפרסם את מספר תעודת הזהות של נתניהו, דבר המעיד על שמירה מסוימת על פרטיותו.
נקודה נוספת שעליה עמד בית המשפט הייתה היעדר עמדה מטעם שירות הביטחון הכללי. השופט ציין כי אף שבא כוחו של נתניהו הודיע בתחילת ההליך כי ייתכן שתוגש חוות דעת של השב"כ, בפועל לא הוגש כל מסמך. לדבריו, חזקה היא שאילו סבר השב"כ כי הפרסומים מסכנים את המאובטח, היה נוקט בצעדים המתאימים.
בסיום פסק הדין הבהיר השופט כי אם נתניהו סבור שעומדות לו עילות לקבלת סעדים אזרחיים, באפשרותו להגיש תביעה אזרחית מסודרת, שבה ניתן יהיה לברר את טענותיו במסגרת המתאימה. עם זאת, נקבע כי ההליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת אינו המסגרת המתאימה לכך. הבקשה נדחתה, ללא צו להוצאות.
