לווייתני ראשתן ננסי הם מהיונקים הימיים המסתוריים והפחות מוכרים באוקיינוס, המעבירים את מרבית חייהם במעמקים הרחוקים מהחוף. בשל נדירות המפגשים איתם בטבע, מרבית הידע המדעי עליהם נאסף מלווייתנים שנסחפו אל החוף – תופעה נפוצה במיוחד בדרום-מזרח ארצות הברית.
2+כעת, סקירת נתוני החוף ודגימות רקמה שנשמרו במשך יותר מ-20 שנה חשפה תגלית מפתיעה: שלושה גנוטיפים חדשים לגמרי של חיידקי "Helicobacter", המשויכים למשפחת חיידקים המוכרת כגורמת לבעיות עיכול וכיבים גם בבני אדם ובבעלי חיים אחרים.
בין השנים 1999 ל-2020, מכון האוקיינוגרפיה "Harbor Branch" של אוניברסיטת פלורידה אטלנטיק תעד 59 מקרים של היסחפות לווייתני ראשתן ננסי, כאשר ב-80% מהם בוצעו בדיקות לאחר המוות. בבחינה מעמיקה מחדש של דגימות הרקמה באמצעות בדיקות מולקולריות ומיקרוסקופיות, גילו החוקרים חיידקי "Helicobacter" סליליים ברקמות הקיבה של ארבעה לווייתנים.
2+שניים מהגנוטיפים החדשים הוגדרו כדומים גנטית לחיידקים המוכרים ביונקים ימיים אחרים ובבני אדם, בעוד שהשלישי השתייך לשושלת מרוחקת ושונה לחלוטין, דבר שמעיד על היקף החיידקים הבלתי ידועים שעדיין קיימים באוקיינוסים.
כל ארבעת הלווייתנים שנמצאו חיוביים לחיידקים הציגו גם נזקים גסטרואנטרולוגיים ניכרים, בהם דלקות קיבה, כיבים, פיברוזיס – היווצרות צלקות ברקמה, וטפילים. על אף שהחוקרים אינם קובעים בוודאות כי החיידקים היו סיבת המוות הישירה של הלווייתנים, הנוכחות העקבית של הפתולוגיות הללו מעלה שאלות חשובות לגבי תפקידם בהתפתחות מחלות כרוניות. המדענים מציינים כי אם זיהומים כרוניים אלו פוגעים בבריאותם של פרטים בודדים, הדבר עלול להוות סיכון משמעותי עבור אוכלוסיות רגישות של יונקים ימיים שגם כך קשה לעקוב אחריהן ולשמור עליהן בטבע.
