accessibility-icon
share-icon
צילום: ללא

אוריה התחתן שנתיים בדיוק אחרי הפציעה בעזה: "הניצחון האמיתי"

נעמי רחליס

נעמי רחליס

לפני 57 דקות

2

39

like

0

dislike

שנתיים בדיוק אחרי שנפצע מירי צלף בעזה, נישא השבוע אוריה חנימוב לבחירת ליבו • בריאיון ל-C14 הוא משחזר את הנס: "הכדור עבר סנטימטר מהעורק הראשי" • עבורו, החתונה בתאריך הפציעה היא הניצחון האמיתי: "הם רצו לגדוע ואנחנו ממשיכים הלאה. למרות הכל, אנחנו בוחרים בחיים ומקימים בית נאמן בישראל"


רוצה שנקריא לך?

מגישים

שנתיים בדיוק לאחר שנפצע מירי צלף ברצועת עזה, נישא השבוע אוריה חנימוב בן ה-23 לבחירת ליבו אביטל. עבור חנימוב מדובר בסגירת מעגל אישית וניצחון על האויב שכל רצונו הוא להשמיד את העם היהודי: "הם רצו לגדוע ואנחנו בדיוק באותו תאריך ממשיכים הלאה, ממשיכים את החיים", הוא מספר בריאיון ל-C14 ומסביר כי הבחירה בתאריך ה-5 ביולי לחתונה הייתה מכוונת ומלאת משמעות.

maximize-image
images-count2+
אוריה חנימוב מטופל אחרי הפציעה | צילום: ללא

המסע של אוריה התחיל במרץ 2023, כשגוייס לגדוד 932 של הנח"ל. עם פרוץ המלחמה, המחלקה שלו נכנסה לעומק הרצועה, עד לאותו בוקר גורלי ב-5 ביולי 2024. "עלינו לעמדה לתת מכת אש בשש בבוקר", הוא מספר. "היינו שלושה חברים, כל אחד בחלון אחר. אני הייתי בחלון האמצעי והצלף בחר בי. הוא ירה כדור שעבר קיר בטון, עבר אותי ויצא. זה היה נס – הכדור עבר סנטימטר מהעורק הראשי שלי ברגל".

לאחר הפגיעה, המ"מ של אוריה חילץ אותו תחת אש אל תוך הבית, ומשם הוא פונה במסוק לתל השומר. הפציעה הוגדרה בינוני-קשה, והשינוי היה מיידי וחד: "בתוך שעה עברתי מלוחם שהוא 'קלע חוד', הראשון בכוח שפותח בתים, לאדם ששוכב במיטה עם מכשירים ותחבושות. הייתי מאושפז תשעה חודשים. המפרק בירך נשבר, ועד היום אני מתמודד עם כאבים בהליכה ומגבלות תנועה, אבל מתקדמים".

maximize-image
images-count2+
רגע לפני החופה | צילום: אילן מגן

דווקא בתוך תקופת השיקום המורכבת, הכיר אוריה את אביטל דרך חברים משותפים. למרות החששות הטבעיים, הוא גילה שותפה אמיצה לדרך: "קיוויתי שזה יקרה מהר, אבל עברו מחשבות שאולי הפציעה תפריע. אביטל בכלל לא ייחסה לזה חשיבות, היא קיבלה הכל והיא תומכת ודוחפת קדימה. הפציעה נתנה לי פרופורציות; כשראיתי בשיקום חיילים עם קטיעות או פצועי ראש, הבנתי שהפציעה שלי היא 'פשוטה' יחסית ושאלוהים עשה איתי חסד".

סגירת המעגל של אוריה לא הסתיימה רק בתאריך החתונה, אלא התחברה גם לאובדן הכואב של חבריו לנשק. תחת החופה הוא הזכיר את חברו הקרוב, סמל יונתן אהרן גרינבלט ז"ל ז"ל, שנפל שבועיים לאחר שאוריה נפצע, גם החופה שבחרו הייתה זו שנרקמה לזכרו. "התמונה האחרונה שלי איתו הייתה בשיקום, כשהוא בא לבקר אותי. הוא חזר לעזה ולא יצא. יום הפטירה העברי שלו יצא השנה ב-6 ביולי, בדיוק בלילה של החתונה שלי. יממה אחרי החופה, כבר הלכנו לאזכרה שלו".

maximize-image
images-count2+
מימין: החולצה לזכר יוני ז"ל בחתונה, משמאל: התמונה האחרונה ביחד | צילום: לללא

כיום, אוריה לומד בישיבה בקרני שומרון ומשקיע את כל כוחו בבניית הבית החדש ובשיקום הפיזי. "היה לי חשוב לחזור ללמוד, זה מחזק אותי", הוא מסכם. "למדתי המון על כוח רצון. כשאתה מחליט שאתה משתקם – אתה משתקם, ואין הנחות. החתונה הזו היא הניצחון האמיתי שלי ושלנו כעם; אנחנו בוחרים בחיים, בדיוק במקום שבו ניסו לעצור אותנו".

עקבו אחרינו גם ב-Google News