המשבר בין הממשלה למערכת המשפט החריף היום (ראשון) לאחר שהממשלה אישרה פה אחד הצעת החלטה שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי, ולפיה הממשלה אינה מכירה בפסיקת בג"ץ בפרשת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בהחלטה נכתב כי "אין לכם סמכות לרמוס את החוק – פסיקה המנוגדת לחוק לא תוכר והחלטות שיתקבלו מכוחה בטלות", וכן כי הממשלה תפעל בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותה כדי להביא לביטול ההחלטה.
הרקע למהלך הוא החלטת בג"ץ מ-17 ביוני, שהקפיאה את החלטות הממשלה למינוי מועצת הרשות השנייה החדשה והורתה כי עד להכרעה בעתירות תמשיך לכהן המועצה היוצאת. בית המשפט אף קבע כי חברי המועצה שהתפטרו לא יובאו בחשבון לצורך מניין חברי המועצה, לאחר שקבע כי קיים "חשד כבד" שהתפטרותם נועדה לסכל את החלטותיו.
המערכת הפוליטית מגיבה להתנגשות החזיתית בין הממשלה לבג"ץ
זמן קצר לאחר אישור ההחלטה פרסם שר התקשורת שלמה קרעי הודעה חריפה, שבה הבהיר כיצד הוא מפרש את החלטת הממשלה. "ממשלת ישראל אמרה לבג״ץ – לא! בכל פעם שבג״ץ יחליט בניגוד לחוק, אנחנו נציית לחוק. ככה פשוט. העם הוא הריבון", כתב. בהמשך הוסיף: "מצייתים לחוק ולא להחלטות בלתי חוקיות של בג״ץ".
בהמשך הערב ניסה מזכיר הממשלה יוסי פוקס לרכך את הרושם שנוצר, וטען כי הממשלה כלל לא החליטה שלא לציית לבג"ץ. "אין מילה בהצהרה שקוראת לאי-ציות לפסיקת בג"ץ, אלא ביקורת חריפה על פסיקה שנוגדת את לשון החוק המפורשת", כתב. לדבריו, הממשלה רק הודיעה כי תפעל בכל האמצעים החוקיים כדי להביא לשינוי ההחלטה בעתיד.
הנשיא הרצוג תוקף: "אי ציות לבג"ץ – קו אדום"
הוויכוח קיבל תפנית נוספת כאשר נשיא המדינה יצחק הרצוג תקף את המהלך והזהיר מפני השלכותיו. "הצהרות על אי ציות לפסקי דין של בית המשפט העליון פוגעות בליבת האחדות בעם", כתב. "אי ציות לפסק דין של בית משפט הוא קו אדום שאסור לחצות אותו בשום פנים ואופן".
קרעי השיב לנשיא בחריפות ושאל היכן היה כאשר בג"ץ, לדבריו, קיבל החלטה הסותרת את החוק. "העם כבר לא מוכן לשתוק יותר", כתב, וחזר על עמדתו שלפיה הממשלה מחויבת לחוק ולא להחלטות שיפוטיות שלדבריו מנוגדות לו. במקביל, ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגדיר את החלטת הממשלה כ"משבר החוקתי החמור בתולדות ישראל". לדבריו, הממשלה הודיעה לראשונה שלא תכבד צו של בית המשפט, והזהיר כי מדובר בפגיעה קשה ביסודות הדמוקרטיה ובשלטון החוק.
יוסי פוקס: "אין מילה בהצהרה שקוראת לאי ציות לפסיקת בג"ץ"
רק לאחר חילופי הדברים הפומביים הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, באמצעות פרקליטות המדינה, הודעת עדכון דחופה לבג"ץ. בהודעה נכתב כי החלטת הממשלה היא "ניסיון נוסף וחמור לסיכול החלטות שיפוטיות, ולהלך אימים על מי שיבקש לקיים אותן. הדבר חותר תחת עקרונות יסוד של שלטון החוק במדינה דמוקרטית".
בהודעה שהוגשה לבית המשפט נטען כי הצעת ההחלטה הועלתה במהלך ישיבת הממשלה מבלי שנכללה מראש בסדר היום, וכי מטרתה המעשית היא לאיין את צו הביניים שהוציא בג"ץ ולאפשר לממשלה להתעלם מהשלכותיו. היועמ"שית אף טענה כי מדובר בהמשך ישיר לניסיונות קודמים לסכל את החלטות בית המשפט, ובהם פרשת התפטרות חברי מועצת הרשות השנייה, שלגביה כבר קבע בג"ץ כי קיים חשד שנועדה לשבש את יישום החלטותיו.
אך מעל הכל בערב זה עומדת שאלה אחת פשוטה: האם הממשלה אכן מעוניינת בתקדים של הפרת פסיקת בג"ץ. אם לשפוט לפי ההודעות המתלהמות של שרי הממשלה – התשובה היא כן. אבל אם נשפוט לפי המעשים בשטח נדמה שהם אכן נרתעים מהצעד הדרמטי. לדוגמה, הודעתו המרגיעה של מזכיר הממשלה שאינו כפוף לשיקולים פוליטיים לפיה, "בניגוד לדיווחים, אין מילה בהצהרה שקוראת לאי ציות לפסיקת בג"ץ".
