צוות חוקרים במימון המכון הלאומי לבריאות של ארה"ב (NIH), בהובלת ד"ר קריסטין יאפה מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, בדק את הקשר בין רמות החלבונים עמילואיד-בטא וטאו בדם לבין התפקוד הקוגניטיבי של אנשים בגילאי הביניים. החוקרים ניתחו דגימות דם ומבחנים קוגניטיביים של 1,350 משתתפים שלא אובחנו עם שום סוג של דמנציה, ומצאו כי בדיקות הדם הצליחו לאתר שינויים עמוקים במהירות העיבוד המוחי, בתפקודים הניהוליים ובזיכרון המילולי חמש שנים קדימה, כך פורסם בכתב העת "Lancet".
5+שני סימני ההיכר המרכזיים של אלצהיימר במוח הם סבכים של החלבון טאו ורובדים – פלאקים העשויים מחלבון עמילואיד-בטא, המיוצר באופן טבעי במוח. בדיקות הדם החדשות מודדות שלושה סמנים ביולוגיים – צורות מסוימות של חלבונים אלו – הידועים כמעידים על נוכחות הסבכים והרובדים הללו ברקמת המוח.
במסגרת המחקר, החוקרים גילו כי בין 4% ל-15% מהמשתתפים הבריאים נשאו ברוקם רמות חלבון גבוהות מספיק כדי להצביע על קיומם של סימני אלצהיימר במוחם. הממצאים המלאים מראים קשר ישיר ומטריד בין רמות אלו לבין ביצועי המוח.
5+משתתפים עם רמות גבוהות של הסמנים הביולוגיים בדם השיגו תוצאות פחות טובות במבחנים של מהירות עיבוד, המדד לקצב שבו המוח מקבל ומפרש מידע חדש. בנוסף, הם הציגו תפקוד ניהולי ירוד יותר – היכולת לנהל מחשבות, התנהגות ורגשות כדי להשלים משימות ולהשיג מטרות.
מרבית המשתתפים עברו מבחנים קוגניטיביים גם חמש שנים קודם לכן. בעוד שבממוצע הכללי היכולות הקוגניטיביות של כלל הנבדקים ירדו רק במעט לאורך חמש השנים, אלו שהיו להם רמות גבוהות של סמני אלצהיימר בדם נטו להראות ירידה גדולה בהרבה במהירות העיבוד. הנבדקים עם רמות החלבון הגבוהות הציגו בנוסף ירידה תלולה בזיכרון המילולי – היכולת לאחסן ולשלוף מילים מהזיכרון לטווח ארוך, המהווה מאפיין ליבה מובהק של מחלת האלצהיימר.
5+ד"ר קריסטין יאפה הדגישה את החשיבות הקלינית העצומה של הגילוי המוקדם: "גילוי מוקדם של המחלה פירושו שמטופלים יכולים להתמקד בגורמי סיכון הניתנים לשינוי, ואולי גם לפנות לקבלת טיפולים אחרים".
עד היום, הדרך היחידה לזהות הצטברות של חלבוני עמילואיד-בטא וטאו במוח חיוני הייתה באמצעות סריקות מוח מתקדמות או בדיקות נוזל עמוד השדרה. מדובר בהליכים רפואיים שהם או יקרים מאוד או פולשניים וכואבים במיוחד. פיתוח בדיקות הדם מציע חלופה זולה, נגישה וקלה משמעותית לביצוע, אך עד כה רוב המחקרים בתחום התמקדו במבוגרים בגילאי זקנה מתקדמים או באנשים שכבר הוגדרו כחולי אלצהיימר.
5+המחקר הנוכחי התבסס על נתונים מתוך מחקר ארוך טווח בשם CARDIA, התפתחות סיכון לעורקים כליליים אצל מבוגרים צעירים) ועקב אחרי נבדקים שנמצאו בבדיקות המשך בין השנים 2020 ל-2022. הייחודיות שלו נעוצה בכך שהוא מוכיח לראשונה את האפקטיביות של הבדיקה על קבוצת גיל צעירה יחסית, בשלבים שבהם האדם מתפקד לחלוטין ללא כל סימן חיצוני לדמנציה.
תוצאות המחקר פותחות פתח לעתיד רפואי שונה לחלוטין בכל הנוגע להתמודדות עם דמנציה, כאשר זיהוי השינויים המוחיים בשלב כה מוקדם – שנות ה-50 לחיים – יאפשר בעתיד להעניק למטופלים טיפולים מניעתיים מוקדמים ולעודד שינויים באורח החיים, כגון תזונה, פעילות גופנית ואימון קוגניטיבי, שמטרתם לעכב או לבלום את הופעת התסמינים הקליניים של המחלה.
5+החוקרים מבהירים כי נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע במדויק מה המשמעות ארוכת הטווח של רמות חלבון גבוהות אלו בדם לאורך שנים רבות. עם זאת, התוצאות מסמנות את בדיקות הדם ככלי הסינון המבטיח ביותר של השנים הבאות במלחמה באלצהיימר.
