השימוש המוגבר בטלפונים חכמים ובמחשבים אינו משפיע רק על הנפש ועל הריכוז, אלא גורם לשינויים פיזיים בגוף האדם. מחקרים ומומחים מצביעים על שורה של נזקים מצטברים לעמוד השדרה, לראייה, לכוח השרירים ולמיומנויות המוטוריות, כך פורסם ב-BBC.

הטיית הראש מטה לצורך צפייה במסכים, מפעילה לחץ של עד 27 ק"ג על הצוואר. לאורך זמן, עומס זה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לדיסקים בעמוד השדרה, לשחיקת מפרקים ואף להפחתת קיבולת הריאות. המומחים ממליצים להחזיק את המכשיר בגובה העיניים ולבצע הפסקות יזומות בכל חצי שעה.
בתחום הדרמטולוגיה, עולה החשש כי היציבה הכפופה גורמת לקמטים מוקדמים בצוואר. ג'סטין הקסטול, דרמטולוגית יועצת וחברה בקולג' המלכותי לרופאים בבריטניה, מציינת כי "זה הגיוני בתיאוריה, שכן לחץ חוזר גורם לקמטים", אך מדגישה כי טרם הוכח קשר ישיר במחקרים מבוקרים.

בנוסף, הקסטול מזהירה מפני ענידה רציפה של שעונים חכמים: "סביבה חשוכה ולחה מתחת לשעון עלול להוביל לגירוי או אקזמה". היא ממליצה להסיר את
השעונים לעיתים קרובות ולשטוף את העור.
מחקר של למעלה מ-20 שנה שבחן את התפתחות העין בקרב ילדים מצא כי הבעיה אינה בהכרח "העבודה הקרובה" מול המסך, אלא היעדר שהייה בחוץ. דונלד מוטי, פרופסור לאופטומטריה באוניברסיטת אוהיו סטייט, מסביר: "האור הבהיר בחוץ מעורר שחרור של דופמין מהרשתית", תהליך החיוני להתפתחות תקינה של העין. המכשירים הדיגיטליים גורמים לבני אדם לשהות יותר בתוך מבנים, מה שפוגע בעקיפין בראייה.

בתחום המוטורי, הטכנולוגיה משפרת יכולות כמו הקלקה והחלקה, אך פוגעת במוטוריקה עדינה ומורכבת יותר. סבסטיאן סוגייט, פרופסור לפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת רגנסבורג, מזהיר מפני "טמטום קולקטיבי של החברה וחוסר יכולת לחשוב במציאות, מכיוון שהידיים הן נקודת קשר מרכזית שיש לנו עם העולם".
המומחים בכתבה מדגישים כי לא מדובר בצורך לאסור על שימוש במסכים, אלא בניהול נכון של אורח החיים: הצבת מסכים בגובה העיניים ובמרחק זרוע, שהייה ממושכת יותר באוויר הפתוח, חיזוק כושר גופני כללי, שילוב פעילויות ידניות כגון בישול, ונגינה או כתיבה ביד כדי לשמר מיומנויות מוטוריות.
