פרויקט "סקר המורשת של מרחב וזמן" – LSST יצא לדרך באופן רשמי אתמול (שלישי), עם תחילת פעילותה של מצלמת הענק במצפה הכוכבים ורה ס. רובין שבצ'ילה. המצלמה, שמשקלה כ-6,600 פאונד, החלה לצלם את שמי הדרום בכל 40 שניות, במהלך שיצק את היסודות לתיעוד ממושך בן עשר שנים של האבולוציה הבין-גלקטית.
4+במהלך עשר השנים הבאות, המצלמה – שגודלה כגודל מכונית קטנה – תבצע סריקה מלאה של שמי הדרום מדי כמה ימים. המערכת תספק תמונות עשירות בצבע של כוכבים מתפוצצים, חורים שחורים והתנגשויות קוסמיות, אשר יאפשרו למצפי כוכבים נוספים ברחבי העולם לפעול יחד לאיסוף תצפיות מקיפות. המדענים ייעזרו בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה כדי לנתח את המידע, כשהמערכת צפויה להנפיק כ-7 מיליון התראות בכל לילה על תנועות או תופעות מעניינות.
"היום, אנו מתחילים לצלם את הסרט הקוסמי הגדול ביותר שנוצר אי פעם", אמר בריאן סטון, הממלא כיום את תפקיד מנהל הקרן הלאומית למדע של ארה"ב, בהצהרה ששחרר ביום שלישי. "הרגע הזה משקף עשורים של חזון, חדשנות והכוח של השקעה פדרלית".
4+לדבריו, "רובין מפיח חיים ביקום, ומאיר אוצר בלום של תגליות: כוכבים פועמים, פיצוצי סופרנובה, תיעוד מאובנים של גלקסיות, רמזים לתעלומות האנרגיה האפלה והחומר האפל, ותופעות חדשות לחלוטין שלא נראו מעולם".
על פי ההודעה, עם סיום הפרויקט, הנתונים יהיו פתוחים לכולם: "כאשר ה-LSST יושלם, מערך הנתונים הסופי יכיל מיליארדי עצמים עם טריליוני מדידות, כולם נגישים באמצעות פרסומי נתונים קבועים. זו הפעם הראשונה שמידע אסטרונומי רב כל כך יהיה זמין לכל כך הרבה אנשים, מה שיפתח את הדלת לסוגים חדשים של תגליות הן על ידי מדענים והן על ידי הציבור".
4+ההחלטה על תחילת הפרויקט התקבלה לאחר עיכובים בלוח הזמנים המקורי. צוות המצפה החל בנטילת תמונות מקדימות ומבחני מערכת עוד ב-15 באפריל 2025, ועל פי התוכנית המקורית הפרויקט עצמו היה אמור לצאת לדרך בתחילת שנת 2026. עם זאת, תהליכי הבדיקה והכיול נמשכו זמן רב מהצפוי.
ראש פרויקט LSST, ז'לקו איבזיץ', הסביר את השתלשלות העניינים: "ההחלטה להתחיל רשמית את ה-LSST התקבלה לאחר תקופה של אופטימיזציה של המערכת וסקירה תפעולית קפדנית של מוכנות טכנית, ביצועי מערכת הנתונים ותוקף מדעי. גורמים חשובים ששיחקו תפקיד בהחלטה זו כללו את איכות התמונה, מהירות הסקר האפקטיבית, זמן תקינות המערכת ואמינותה, ודיוק הכיול".
4+למרות העיכובים, המערכת כבר הוכיחה את יעילותה בשלב האופטימיזציה, שבו הצליחה לזהות 11,000 אסטרואידים חדשים ועשרות עצמים נוספים במערכת השמש שלנו.
משמעות המיזם, שזכה למימון של 800 מיליון דולר מהקרן הלאומית למדע וממשרד האנרגיה האמריקאי, היא יצירת קטלוג ומלאי חסר תקדים של מערכת השמש ושביל החלב. המיקום שנבחר – פסגת הר סרו פאצ'ון בגובה 2,682 מטרים בצפון צ'ילה – מספק תנאים מיטביים של שמיים חשוכים ואוויר יבש, המאפשרים למצלמה לחזור אלפי פעמים לאותן נקודות בשמיים ולספק למדענים הזדמנות לחקור אירועים נדירים שקשה היה לזהות בעבר.
