במחקר בכתב העת המדעי היוקרתי "Science", גילו חוקרים כי כלבים המוגדרים כ"למדני מילים מחוננים" מסוגלים לקלוט מידע וללמוד שמות צעצועים משיחות של בעליהם שלא יועדו אליהם כלל. בעוד שכלבי מחמד רגילים שנבחנו במחקר לא הצליחו לבצע את המשימה, הכלבים המחוננים הציגו יכולת פנומנלית לפענח תקשורת אנושית מורכבת מהצד. הממצאים הללו מציעים לחוקרים הצצה נדירה לשאלה שמטרידה את עולם המדע כבר שנים: האם היכולת להבין תקשורת מורכבת קדמה להתפתחות השפה האנושית עצמה?
6+במחקר, אותו הובילה שני דרור, חוקרת קוגניטיבית ומאמנת בעלי חיים מאוניברסיטת הרפואה הוטרינרית בווינה, השתתפו עשרה כלבים מחוננים, בהם כלבי בורדר קולי, קולי מעורב ולברדור, שכבר החזיקו ב"אוצר מילים" מרשים של בין 100 ל-300 שמות של צעצועים.
דרור הסבירה בריאיון ל-Futura את האתגר: "היכולת לחפש צעצוע בחדר אחר היא קלה. הבעיה היא להביא ספציפית את הכדור ולא את החבל. זה החלק שרוב הכלבים נאבקים איתו".
6+במסגרת הניסוי, הכלבים נחשפו לשלושה מצבים: למידה ישירה מהבעלים, האזנה מהצד לבעלים המדברים על הצעצוע, או האזנה לשיחה על הצעצוע כשהוא מוחבא בתוך דלי מחוץ לטווח הראייה. להפתעת החוקרים, הכלבים המחוננים הצליחו לנווט לחדר אחר ולשלוף את הצעצוע הנכון, בין אם למדו אותו ישירות ובין אם רק צותתו לשיחה. הדבר מוכיח כי כלבים אלו מסוגלים לחבר כמה יכולות קוגניטיביות במקביל: מעקב אחר מבט אנושי, שמירת מידע על אובייקט שאינו גלוי, וזיהוי רצף צלילים כמילים בעלות משמעות.
דרור הדגישה: "זה מראה לנו שכלבים מקדישים המון תשומת לב למה שאנחנו עושים, והם עשויים לקלוט הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. אני מקווה שנלמד כיצד להפיק תועלת מהיכולת הזו ולהשתמש בשיטות אימון חברתיות יותר עם הכלבים שלנו, כי זה באמת מה שהופך אותם למיוחדים".
6+מעבר לחשיפת הכלבים כ"מרגלים" בסלון הביתי, למחקר יש משמעויות אבולוציוניות מרחיקות לכת לגבי בני האדם. "השפה האנושית היא מיוחדת מאוד עבורנו, בני האדם. לחיות אחרות יש מערכות תקשורת מורכבות מאוד, אך הן לעולם לא מגיעות למורכבות של שפה אנושית", הסבירה דרור. "זה באמת מעלה את השאלה: כיצד התפתחה היכולת המיוחדת הזו? מה בא לפני מה, תקשורת מורכבת או שפה?".
העובדה שכלבים, המרוחקים מאיתנו אבולוציונית אך חולקים את סביבתנו מאז ביועם, מבינים תקשורת מורכבת ללא שפה, מרמזת כי ייתכן שגם בני האדם פיתחו קודם כל את היכולת להבין תקשורת חברתית מורכבת, ו רק לאחר מכן תרגמו מחשבות מורכבות למילים ומשפטים.
6+פרופ' שיגרו מיאגאווה, בלשן מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שלא היה שותף למחקר, שיבח את העיצוב החכם של הניסוי: "השפה היא מערכת מורכבת מאוד הייחודית לבני אדם. אך אם מפרקים אותה ומסתכלים על החלקים, אפשר להתחיל לזהות את החלקים הללו אצל חיות אחרות, מה שמראה שבעצם, אנחנו לא לבד".
עם זאת, מיאגאווה סייג וציין כי כלבים אינם לומדים שפה כמו פעוטות, וכי הניסיון לבחון אותם דרך מילים אנושיות הוא מעט ממוקד באדם, בעוד שייתכן ומערכות התקשורת הפנימיות שלהם – נביחות, נהמות וריחות – מתקדמות בהרבה משאנחנו מבינים.
6+פרופ' איירין פפרברג מאוניברסיטת בוסטון, מחלוצות המחקר בתחום עם תוכים אפורים אפריקאים, שיבחה גם היא את המחקר כהוכחת היתכנות מרתקת, אך ציינה כי מדגם הכלבים הקטן הופך את הממצאים לראשוניים בלבד. פפרברג ציינה כי תוכי וקופי בונובו הציגו בעבר יכולות קוגניטיביות דומות וכי חיות רבות כנראה שותפות להן בטבע: "לתוכים בטבע נראה שיש שמות זה לזה – אנחנו פשוט לא יודעים אם זה ממשיך מעבר לכך לתיוג דברים אחרים".
דרור הסכימה עם הגישה וחתמה בחיוך: "לא הייתי מופתעת אם לחיות אחרות יש את היכולת הזו. הייתי מופתעת אם נצליח להוכיח שלחיות אחרות יש את היכולת הזו".
6+המחקר הנוכחי מצטרף לשורה של מחקרים מהשנים האחרונות המנסים לפצח את גבולות האינטליגנציה של בעלי החיים המבויתים, כאשר השתלשלות האירועים המדעית מראה מעבר מאימון קלאסי מבוסס רפלקסים להבנה קוגניטיבית וחברתית עמוקה של חיות המחמד.
המשמעות של המחקר חורגת מעולם האילוף או היחסים הביתיים עם הכלב; היא מספקת לחוקריבולוציה ולבלשנים "חתיכת פאזל" חסרה בהבנת התפתחות המוח האנושי. העובדה שכלבים מחוננים מסוגלים ללמוד מילים "מהאוויר" באמצעות ציתות בלבד, מוכיחה כי הלחץ האבולוציוני להבין תקשורת יכול להתקיים גם ללא היכולת הפיזית או המנטלית לדבר, ומציבה את הכלבים בקו אחד עם הישגים קוגניטיביים שיוחסו בעבר רק לפרימטים מתקדמים, תוכים וילדים בני אנוש.
