דוח מבקר המדינה חשף בשבוע שעבר כי רפורמת "חשבוניות ישראל", שנכנסה לתוקף במאי 2024 לאחר פיילוט קצר, לא עומדת בציפיות. הרפורמה נועדה להתמודד עם אחת התופעות הבעייתיות בשוק, חשבוניות פיקטיביות. מדובר בחשבוניות שלא עומדת מאחוריהן עסקה אמיתית, או כאלה שבהן הפרטים זויפו או הוגדלו כדי ליצור רווח לא חוקי.

במסגרת הרפורמה, כל עוסק מחויב לקבל מספר הקצאה מרשות המיסים בזמן אמת לפני שהוא מוציא חשבונית. בלי המספר הזה, אי אפשר לקזז מע"מ ואי אפשר להכיר בחשבונית כהוצאה לצורכי מס. בנוסף, במקרים שבהם מתגלה שימוש בחשבוניות פיקטיביות, רשות המיסים מפעילה גם הליכים פליליים ומנהליים נגד המעורבים.
אבל למרות המערכת החדשה, מתברר שהיא לא עוצרת את כל ניסיונות ההונאה. אחת הבעיות המרכזיות שמציף הדוח היא תופעת גניבת הזהויות: גורמים שונים מצליחים להשתמש בפרטים של אזרחים ועסקים אמיתיים, ולהתחזות אליהם כדי להפיק חשבוניות מזויפות ולקבל אישורים כאילו מדובר בפעילות לגיטימית.

במקרים כאלה, תוקפים מצליחים לעקוף את מנגנוני ההזדהות של רשות המיסים, להיכנס למערכות, ולהוציא חשבוניות על שם עוסקים שלא יודעים כלל ש"נפתח על שמם עסק". לעיתים, רק לאחר שהחשבוניות כבר אושרו מתגלה ההונאה, ולעיתים אין התרעה בזמן אמת על פעילות חריגה. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתאר בדוח מיוחד כי ברוב המקרים הרשות מגלה את האירועים רק בדיעבד, לאחר תלונות של נפגעים שכבר נחשפו לשימוש בזהותם.
כך למשל מתואר מקרה של לביא, חייל בן 19, שלדבריו כלל אינו מנהל עסק. למרות זאת, החלו להופיע על שמו חיובים חודשיים עבור שירותי חשבוניות, ובמקביל הונפקו על שמו חשבוניות בהיקפים של מיליוני שקלים. לדבריו, הוא לא היה מודע כלל לפעילות שהתנהלה בשמו. לאחר שהתברר כי נרשמה פעילות עסקית על שמו, הוא זומן לחקירות ברשות המיסים. המקרה שלו מצטרף לשורת מקרים דומים שמעלים חשש לשימוש בזהויות של אזרחים תמימים לצורך הפקת חשבוניות פיקטיביות.
החשש הזה שבוקר אחד תקומו ויגנבו לכם את השם קיים אצל כל אחד למעשה. במקרה הזה לביא לא שם לב שמחויב כל חודש על שירות חשבוניות שכן מדובר על סכום זעום ולא בולט כדי לעורר חשד. כך עוקצים למעשה אזרחים תמימים ומעלימים מס על חשבונם. מוציאים חשבוניות עתק ולא מדווחים לרשות המיסים, שעוצרת לחקירה את האזרח התמים, שאין לו קשר למקרה. רשות המיסים נותרת עם עקיצה מתמשכת ומיליונים שמוסתרים במקביל אזרחים תמימים נעקצים עם שמם, על חשבון אחרים. מה שגורם לבעיות לשני הצדדים.

לפי הדוח, מדובר בתופעה שאינה נקודתית, אלא בכזו שמלווה בעשרות מקרים הנמצאים כיום בבדיקה ובחקירה. המבקר מציין כי הדבר מצביע על פערים משמעותיים ביכולת הפיקוח והזיהוי של המערכת בזמן אמת. בנוסף לנושא החשבוניות, הדוח מצביע גם על פגיעה רחבה יותר בהכנסות המדינה. לפי ההערכות, המדינה מפסידה כ-340 מיליון שקל בשנה בשל אי-דיווח על הכנסות במסגרת שותפויות עסקיות.

מהנתונים עולה כי בין השנים 2017–2023 פעלו בישראל כ-43 אלף שותפויות, עם מחזור עסקאות כולל של כ-1.5 טריליון שקל. למרות זאת, כ-93% מהן לא נרשמו אצל רשם השותפויות. לפי המבקר, השילוב בין רישום חלקי, פיקוח מוגבל ואכיפה לא מספקת יוצר פערים משמעותיים בגביית המס ופוגע בקופת המדינה.
מרשות המיסים נמסר: "רשות המיסים פועלת בכל עת על מנת להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ומנהלת חקירות פליליות כנגד העבריינים. הרשות משקיעה מאמצים רבים גם בהתמודדות עם תופעת ההתחזות ובין היתר מפעילה כלים טכנולוגיים מתקדמים ויכולות סייבר על מנת לזהות אתרי פישינג וגניבות זהות בזמן אמת".
