עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו המשיכה היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר במהלך החקירה החוזרת, שניהל סנגורו עו"ד עמית חדד, הוצפו פערים עמוקים בין הדרך בה הציגה התביעה את הקשרים בין נתניהו לארנון מילצ'ן לבין המציאות שתוארה על הדוכן. נתניהו הטיח בפרקליטים האשמות חריפות על מניפולציות וטען כי המערכת פועלת להרשעתו בכל מחיר, תוך הטיית הדיון המשפטי ושימוש ב"מכבסת מילים" לתיאור אירועים תמימים.

עו"ד חדד הציג לבית המשפט תמונות שלא הוגשו כראיה על ידי התביעה, אף שנתפסו אצל מילצ'ן. התמונות מציגות את נתניהו באחוזה בפריז בתחילת שנות ה-2000, בנוכחות השחקן שון קונורי, חבר הכנסת דאז יאיר לפיד, והמשפחה המורחבת של מילצ'ן.
"זה מפגש חברתי בביתו של ארנון באחוזה מחוץ לפריז," תיאר נתניהו על הדוכן. "אני יושב באדום וארנון ושון קונורי שלישי. יאיר לפיד נמצא גם כן. כפי שאתם רואים יש פה סיגר לידי. גם יאיר לפיד מחזיק סיגר". כשנשאל על ידי השופטת מתי צולמו התמונות, השיב נתניהו: "אני כבר אזרח פה. זה מתישהו יכול להיות בשנת 2000 משהו כזה".

לגבי הניסיונות של התביעה לייחס לו קבלת סיגרים מפאקר ללא דיווח, הגיב נתניהו בציניות לניסיונות התביעה "לתפוס אותו": "תפסת אותי, איזה הישג כביר לתביעה. אני צריך לעשות אינוונטר של כל החברים?".
על הניסיון לצייר את הפעילות מול נוני מוזס כעסקה מושחתת, אמר ראש הממשלה: "הם מציגים מצג שווא. הם מנסים לייצר מצג שווא ענק שאני נלחם בחוק הזה מול כל חברי הכנסת והסיעות שהוא גייס. אני עומד שם לוחם בודד. זה עיוות כל כך גדול של האמת, של הצדק, של השכל הישר. יקום מקביל זה מה שהם עושים כאן".

בשלב מסוים פנה נתניהו לשופטים בתסכול: "כבודכם, אני שוב, משפטן מתלמד בשנים הארוכות האלה שאני בצינור הזה. אם היו מראים לי את כל הדברים הייתי אומר: היי, נוני מוזס אמר בדיוק את מה שאני אומר". רה"מ הוסיף: "האמת זועקת לשמיים, לא הייתה כאן אפשרות למנוע חופש הצבעה. אני פה במשפט, וזו לא עבירה. המציאו כאן את העבירה הזו שאני לא אשם בה".
המשמעות של הדיונים האחרונים דרמטית: התביעה דבקה בגרסה של שראש הממשלה קידם את חוק ישראל היום בתמורה לסיקור אוהד, אולם ההגנה משתמשת בחקירה החוזרת כדי להציג את נתניהו כמי שהוטעה על ידי שאלות חלקיות ומגמתיות.

כאמור, "תיק 2000", אחד מתיקי האלפים, עוסק במערכת היחסים המורכבת בין ראש הממשלה למו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס. טענת המפתח של התביעה היא שנתניהו פעל לקדם חקיקה שתגביל את "ישראל היום" בתמורה לסיקור אוהד ב"ידיעות". מנגד, נתניהו טוען כי מדובר ביוזמה של מוזס שהודפת על ידו, וכי לא היה בכוונתו לרגע להעביר חוק שיפגע בעיתון.
