מחקר חדש שפורסם אתמול (חמישי) בכתב העת המדעי היוקרתי "Science", חשף כי דבורים מסוגלות להפגין "תובנה" – הבנה של סיבה ותוצאה שאינה נשענת על ניסוי וטעייה או ידע מוקדם. במסגרת הניסוי שהובילו החוקר אקשיי בהמבורה והאקולוג ההתנהגותי אולי לוקולה מאוניברסיטת אואולו שבפינלנד, הוכח לראשונה כי הדבורים מסוגלות לפתור משימה מורכבת של מניפולציית אובייקטים באופן ספונטני לחלוטין.
5+ממצאי המעבדה הוכיחו כי החרקים השתמשו בכדור ספוג קטן כפלטפורמת הגבהה כדי להגיע אל פרח מלאכותי שהוצב על התקרה, הישג אשר לפי מומחים בתחום עולה ברמתו המחשבתית אפילו על ניסויי השימפנזים המפורסמים של וולפגנג קלר מלפני למעלה מ-100 שנים.
כדי לבחון האם דבורים מסוגלות להפגין תובנה אמיתית, בנו החוקרים זירה מעגלית מיוחדת בקוטר של כ-10 סנטימטרים ובגובה של 3.2 סנטימטרים, שאיפשרה לדבורי הבומבוס לנוע בהליכה בלבד אך מנעה מהן לעוף. בשלבים המקדימים של הניסוי, נחשפו החרקים לאלמנטים השונים בנפרד כדי להפיג את הפחד הטבעי שלהם מחפצים חדשים וכדי לקשר בין הצבע הכחול של הפרח המלאכותי לבין תמיסת הסוכר המוגשת כגמול, אך הם מעולם לא אומנו על פתרון המשימה עצמה.
5+בשלב השלישי והקריטי, שהונדס במיוחד כדי לבחון פתרון בעיות ספונטני, הועבר הפרח הכחול מהרצפה אל התקרה, ישירות מעל גומחה קטנה המתאימה לממדי הכדור. התוצאות הדהימו את אנשי המעבדה: "רוב מוחלט של הדבורים שנחשפו לשלבים המקדימים – כ-75% מהן – הצליחו לפתור את המשימה באופן עצמאי. הן גלגלו את כדור הספוג אל הגומחה המדויקת, טיפסו עליו והשתמשו בו כסולם כדי להגיע אל הפרח שבתקרה ולזכות בפרס המתוק. לעומת זאת, קבוצות ביקורת של דבורים שלא הונגש להן המידע המקדים על בטיחות הכדור או על מהות הפרס, לא הצליחו לפתור את הפאזל בשום אופן".
כדי לשלול את האפשרות שהדבורים פותרות את המשימה באמצעות תנועה אקראית של הכדור או כתגובה חזותית פשוטה לפרח, החמירו החוקרים את תנאי המעבדה ויצרו תרחיש שבו הפרח שעל התקרה לא היה גלוי לעין מנקודת המוצא של הכדור. גם תחת המגבלה הזו, הדבורים המשיכו לדחוף את הכדור אל היעד המדויק, מה שמוכיח זיכרון מרחבי גמיש וחשיבה מורכבת.
5+החוקר אולי לוקולה הסביר את המשמעות הפיזיקלית של התנהגות הדבורים: "הדבורים הפגינו התנהגות אמיתית מוכוונת מטרה. הן ידעו שאם הן אינן יכולות להגיע אל הפרח שעל התקרה, ישנו כדור שהן יכולות להניע כדי להפוך את עצמן לגדולות וגבוהות יותר. הן היו צריכות להבין במידת מה את הפיזיקה של המטלה ולשמור את המטרה הסופית בראשן. אין מדובר בהתנהגות מולדת, שכן אף דבורה לא חוותה משימה כזו בחייה, ודבורים אינן מזיזות חפצים בטבע כדי ליצור לעצמן פלטפורמות".
ההישג המדעי הנוכחי זכה לתהודה רבה בקהילה הבינלאומית, וגרר תגובות נלהבות מצד חוקרים בכירים שלא היו מעורבים במחקר אך זיהו את פוטנציאל השינוי בתפיסה המדעית של בינת בעלי חיים. המומחים מדגישים כי היכולת לשמור על יעד חבוי בזיכרון ולבצע מניפולציה פיזית על חפץ ביחס לאותו יעד, מהווה קפיצת מדרגה קוגניטיבית מרשימה.
5+פרופסור לאקולוגיה התנהגותית מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון, לארס צ'יטקה, השווה את הפעולה לחשיבה אנושית: "במובן מסוים, זה מזכיר מצב שבו אתה או אני נכנסים לחדר, מגלים משהו על התקרה שדורש טיפול – אולי החלפת נורה של מנורה – מבינים שאנחנו זקוקים לכיסא או לסולם כדי להגיע מספיק גבוה, ואז הולכים לחדר אחר לגמרי כדי להביא את הכיסא, וחוזרים עם הציוד אל היעד הנכון.
"כל זה דורש הבנה אמיתית של המשימה העומדת לפניך. התוצאות הללו צריכות להניע מדענים לחשב מסלול מחדש לגבי כמות האינטליגנציה שניתן לדחוס לתוך מערכת עצבים קטנה כל כך, ולהבין שבני האדם מוקפים ביצורים חושבים, גם אם דרכי החשיבה שלהם שונות לחלוטין".
5+המחקר המדעי סביב תבונה ופתרון בעיות בקרב בעלי חיים החלה באופן רשמי לפני למעלה מ-100 שנים, כאשר הפסיכולוג הגרמני וולפגנג קלר יצר גן משחקים ייחודי עבור קבוצת שימפנזים. קלר תלה בננה מחוץ להישג ידם של הקופים ופיזר במרחב ארגזים, מוטות ומקלות. לאחר ניסיונות כושלים לקפוץ אל הפרי, השימפנזים הפסיקו את פעילותם, סידרו מחדש את הפריטים במרחב, ערמו את הארגזים זה על גבי זה וקטפו בקלות את הפרס.
הניסוי שהוכיח לעולם כי קופי אדם מסוגלים להבנה פנימית של סיבה ותוצאה ללא צורך בלמידה הדרגתית. במשך עשרות שנים נחשבה "התובנה" לנחלתם הבלעדית של מינים בודדים בעלי נפח מוח משמעותי, כמו פילים, דולפינים וכמה סוגי ציפורים, תוך ניהול ויכוח מדעי סוער האם יש לצרף לרשימה זו גם חסרי חוליות מורכבים כמו תמנונים.
5+דבורים ומאביקים אחרים נאלצים להתמודד מדי יום עם נופים משתנים, חומרי הדברה עירוניים ומחסור במקורות מזון מסורתיים, והגמישות ההתנהגותית שנחשפה במחקר מוכיחה כי החרקים אינם פועלים אך ורק על פי אוטומציה גנטית או אינסטינקטים מקובעים.
יכולת הלמידה והשינוי הטכנולוגי הזו מעניקה להם כלים קוגניטיביים להתאים את עצמם לאתגרים סביבתיים חדשים, ומבהירה לקהילה הבינלאומית כי ההגנה על עולם החרקים אינה רק שמירה על משאב טבעי, אלא הגנה על מערכת חשיבה ייחודית ומורכבת הממלאת תפקיד קריטי בהישרדות המערכת האקולוגית כולה.
