הקהילה המדעית הבינלאומית מביעה עניין רב בדיווחי רשת SWNS על אודות פריצת הדרך המחקרית במעבדות בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ורמונט באשר לנגיף השפעת. צוות המדענים, בהובלת החוקרת הראשית ד"ר אמילי ברוס, הדגיש כי הממצאים החדשים מתווים דרך ברורה לקראת פיתוח דור חדש של תכשירים רפואיים שימנעו את התפשטות הנגיף מתא לתא, בשלב שבו טיפולי האנטי-ויראלי והחיסונים הקיימים בשוק מתקשים לספק הגנה מלאה.
3+התגלית החדשה הפריכה לחלוטין את הקונספציה המדעית המקובלת, לפיה המנגנון שבו משתמשים נגיפי השפעת השונים כדי לפרוץ את הגנות התא ולחדור פנימה הוא אחיד. באמצעות שימוש בגנטיקה הפוכה, הצליח הצוות למפות את הפגם בחדירה ולחשוף תפקיד חדש לחלוטין, וייחודי לזן H3N2, שממלא החלבון האנושי Rab11B בעת חדירת הווירוס.
ד"ר אמילי ברוס הסבירה את הממצאים המשנים את חוקי המשחק באמצעות דימוי מעולם הספנות: "נגיפים הם כמו פיראטים ממדינות שונות שחוטפים ספינה של מישהו אחר. נגיפים שונים, ממש כמו סוגים שונים של פיראטים, משתמשים בשיטות שונות לחלוטין כדי לעלות לסיפון. בעבר חשבנו שכל נגיפי השפעת משתמשים באותה הדרך כדי להיכנס לתא, אך גילינו שזה פשוט לא נכון. זני H1N1 ו-H3N2 זקוקים לחלבונים שונים כדי להיכנס, ואם נפטרים מהחלבון הנכון – הנגיף הספציפי לא יכול לחדור פנימה".
3+למרות האופטימיות הרבה שעורר המחקר, המדענים מדגישים כי הדרך לייצור תרופה מדף מסחרית עדיין דורשת שלבי פיתוח ובדיקה ממושכים. הניסויים הנוכחיים בוצעו על גבי תאים מבודדים בתנאי מעבדה מבוקרים, ואינם משקפים בהכרח את התגובה המלאה של אורגניזם חי.
החוקרים הציבו את היעדים להמשך העבודה המדעית במעבדה: "יש צורך במחקרים נוספים ורחבי היקף כדי לקבוע האם חסימת החלבון האנושי Rab11B היא אכן בטוחה ויעילה לשימוש בתוך מערכת נשימה אנושית חיה, מורכבת ופעילה. התקווה שלנו היא שמחקר בסיסי כזה, המונע מסקרנות מדעית טהורה, יעזור לסלול את הדרך לאסטרטגיות חדשניות לחלוטין לטיפול ולמניעה של זיהומי שפעת".
3+בנוסף, ד"ר ברוס וצוותה מקווים לגלות במחקרי ההמשך האם התלות בחלבון ה-Rab11B היא תכונה בסיסית וקבועה של זן ה-H3N2 לאורך ההיסטוריה, או שמא מדובר במאפיין ייחודי ובלעדי לזני השפעת הספציפיים שמסתובבים כעת בקרב האוכלוסייה.
המאבק הרפואי במחלת השפעת מלווה את האנושות מזה עשורים רבים, כאשר מדי שנה פוקדים את העולם גלי תחלואה עונתיים המביאים לאשפוזים רבים ואף לתמותה, בייחוד בקרב אוכלוסיות בסיכון. המערכת הרפואית נשענת כיום בעיקר על פיתוח חיסונים שנתיים המנסים לנבא את הזנים הדומיננטיים, לצד מתן תרופות אנטי-ויראליות המיועדות להקל על התסמינים לאחר ההדבקה.
3+עם זאת, היכולת של הנגיף לעבור מוטציות מהירות ולפתח עמידות הותירה את הרופאים במצב של צורך "נואש" בתרופות יעילות יותר שיודעות לעצור את שרשרת ההדבקה הוויראלית בשלביה הראשוניים ביותר.
גילוי האסטרטגיות הנפרדות של הזנים עשוי לשנות לחלוטין את האופן שבו הציבור יתמודד עם מחלות החורף בעתיד. המשמעות המיידית היא מעבר מתפיסה של "טיפול אחיד לכולם" לרפואה מותאמת אישית וממוקדת זן, פיתוח תכשירים שיודעים לחסום את החלבון הספציפי שבו משתמש זן ה-H3N2 יאפשר למנוע תחלואה קשה אצל חולים שנדבקו בו, מבלי להשפיע לרעה על שאר תאי הגוף.
