accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

"נעלמה מאחורי מאדים": סוף עצוב למשימה של נאס"א

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני 56 דקות

20

like

0

dislike

לאחר שישה חודשים של ניסיונות החייאה מרחוק, נאס"א הודיעה רשמית על סיומה של משימת חקר המאדים המצליחה MAVEN שעלותה נאמדת ב-582 מיליון דולר • הגשושית נעלמה באופן מסתורי כשעברה מאחורי כוכב הלכת וממצאים אחרונים מגלים כי היא נקלעה לסחרור קטלני


רוצה שנקריא לך?

מגישים

נאס"א הודיעה אמש (רביעי) באופן רשמי על סיומה של משימת חקר המאדים המצליחה MAVEN שעלותה נאמדת ב-582 מיליון דולר, לאחר שכל המאמצים הממושכים ליצירת קשר עם רכב החלל עלו בתוהו. הודעת סוכנות החלל האמריקנית מגיעה בעקבות חקירה אינטנסיבית של נסיבות ניתוק הקשר המסתורי שהתרחש חצי שנה קודם לכן, ב-6 בדצמבר 2025, כאשר הגשושית נעלמה מאחורי הצד הנסתר של כוכב הלכת האדום ולא שבה לשדר מאז.

החלטת הממשל להפסיק את ניסיונות ההחייאה התקבלה בעקבות גילוי שברי טלמטריה שהצביעו על כך שהחללית נקלעה לסחרור מהיר וקטלני שרוקן לחלוטין את סוללותיו, מה שמביא לקצה את אחת ממשימות המחקר המפוארות ביותר בעשורים האחרונים.

הודעת נאס"א על סיום דרכה של הגשושית MAVEN מכה גלים בקהילה המדעית הבינלאומית, ומביאה לסיומה תקופה ממושכת של מחקר פורץ דרך ששינה לחלוטין את הבנתנו לגבי האבולוציה של כוכב הלכת האדום.

maximize-image
images-count6+
מאדים | צילום: קנבה

הגשושית שוגרה לחלל ב-18 בנובמבר 2013 ונכנסה למסלולו של מאדים בספטמבר של השנה העוקבת, כשהיא מצוידת בחליפת מכשירים מתוחכמת שנועדה לבחון כיצד רוח השמש שוחקת ומדללת את האטמוספירה המקומית לאורך מיליארדי שנים. על אף שתוכננה במקור לפעול במשך שנה אחת בלבד, משימתה של MAVEN הוארכה שוב ושוב, מה שאיפשר לצוות המדענים לצבור 11 שנות דאטה יקרות ערך.

בין היתר, הגשושית תיעדה לראשונה בפלנטה כלשהי את תהליך ה"נתז" – מנגנון שבו חלקיקים טעונים מרוח השמש מתנגשים באטמוספירה העליונה ומעיפים חלקיקים החוצה אל החלל, בדומה לאפקט של קפיצת ראש לבריכה – תגלית שיש לה השלכות אדירות על חקר כוכבי לכת אחרים ואף על כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. מעבר לתפקידה המדעי, MAVEN שימשה גם כתחנת ממסר חיונית שהעבירה אותות ונתונים מרכבי השטח הפעילים של נאס"א על מאדים, הרובוטים "קיריוסיטי" ו"פרסבירנס", ישירות למרכז בקרת הטיסה במעבדה להנעה סילוני.

maximize-image
images-count6+
מאדים | צילום: קנבה

לפני כחצי שנה, הכל עדיין התנהל על מי מנוחות בחדרי הבקרה של מרכז טיסות החלל גודארד במרילנד. הגשושית MAVEN המשיכה לשדר נתונים מדעיים שוטפים, ולא נרשמו כל סימנים מקדימים לתקלה טכנית.

מנהל הפרויקט של MAVEN בנאס"א, מייק מורו, שחזר את רגעי הדרמה המסתוריים: "התקשורת המוצלחת האחרונה שלנו עם MAVEN התרחשה ב-6 בדצמבר 2025. החללית וכל תתי-המערכות שלה היו במצב תקין לחלוטין (נומינלי) כאשר היא נכנסה להסתרה מתוכננת מראש, שבה היא עברה מאחורי מאדים. לא היו שום אינדיקציות לבעיות בשבוע שקדם לאובדן האות, אך כשרכב החלל הגיח בחזרה מאחורי כוכב הלכת – רשת החלל העמוק פשוט לא זיהתה שום סיגנל".

maximize-image
images-count6+
מאדים | צילום: קנבה

המהנדסים של נאס"א סירבו להרים ידיים ושלחו במשך חודשים ארוכים פקודות "על עיוור" בניסיון לאלץ את מחשב הטיסה המרכזי של MAVEN לאתחל את עצמו מחדש, אך כל הניסיונות נכשלו ומאז אותו יום בדצמבר לא התקבלה כל טלמטריה מהחללית.

כדי להבין מה השתבש באותן 20 עד 30 דקות שבהן שהתה הגשושית באזור ללא קשר עם כדור הארץ, נאס"א הקימה בחודש פברואר ועדת בדיקה מיוחדת לחקר האנומליה, במטרה להפיק לקחים למשימות חלל עתידיות. במסגרת החקירה, המהנדסים ביצעו ניתוח מחדש של הקלטות רשת החלל העמוק מהרגע שבו הגיחה החללית מאחורי מאדים, כחלק מניסוי מדע רדיו מתמשך.

maximize-image
images-count6+
מאדים | צילום: קנבה

התוצאות הפורנזיות שהתגלו היו חד-משמעיות והסבירו את סיבת המוות של הגשושית: המדענים גילו שברי נתונים המעידים על כך ש-MAVEN הסתובבה סביב צירה בקצב חריג של 2.7 סיבובים בדקה. בימים כתיקונם, הגשושית שמרה על יציבות קבועה כדי להפנות את הפאנלים הסולאריים שלה לכיוון השמש ואת האנטנה הראשית שלה ישירות לכדור הארץ. בקצב הסיבוב שנצפה, לא היה כל סיכוי ליצירת תקשורת נורמלית, והלוחות הסולאריים לא יכלו לייצר מספיק אנרגיה – תרחיש שהוביל לריקון מהיר וסופי של סוללות המערכת.

למרות הסוף המר, בצוות המדעי של המשימה באוניברסיטת קולורדו בבולדר מסרבים לשקוע בעצב ובוחרים להתמקד במורשת המדעית האדירה שהותיר אחריו רכב החלל, שסיפק תובנות חסרות תקדים על הפיכתו של מאדים מעולם חם ורטוב בעבר, לעולם היבש והקר שאנו מכירים כיום.

maximize-image
images-count6+
קרדיט: buradaki, שאטרסטוק

החוקרת הראשית של הפרויקט, שנון קארי, סיכמה את התחושות בסטודיו בטון נרגש: "באופן אישי, להוביל את הצוות הזה הייתה זכות וכבוד גדול עבורי. הצוות עבד ללא לאות על תפעול החללית ואספקת מדע יוצא דופן. זה החזון שלהם, הדחף והסקרנות שהביאו את הגילויים המדהימים האלה לידי מימוש. אני אתגעגע מאוד לחללית הזו ולצוות הנפלא שלי".

כשנשאלה קארי על ידי כתבים מה לדעתה צריך להיכתב על המצבה הווירטואלית של הגשושית MAVEN, היא השיבה ללא היסוס במילים: "משימת המאדים הטובה ביותר אי פעם".

maximize-image
images-count6+
צילום: נאס"א

המאמצים המדעיים להבנת כוכב הלכת מאדים מלווה את האנושות מזה עשורים, כאשר השאלה הגדולה ביותר שהעסיקה את החוקרים היא כיצד כוכב לכת שהיה בעבר בעל אוקיינוסים, נהרות ומים זורמים על פני השטח, הפך למדבר צחיח וקפוא.

כדי שמים נוזליים יתקיימו, נדרש לחץ אטמוספרי גבוה בהרבה מזה הקיים במאדים כיום, והתעלומה הייתה לאן נעלם הגז שהרכיב את השמיים שלו. שיגורה של MAVEN בשנת 2013 סיפק את התשובה המדעית המוחצת: הנתונים שהיא אספה לאורך השנים הוכיחו כי חלקיקים טעונים מרוח השמש פגעו והמיסו אט-אט את האטמוספירה העליונה לאורך מיליארדי שנים, תהליך שגרם לבריחת הגזים לחלל החיצון ולשינוי אקלימי קטסטרופלי שעיצב מחדש את הפלנטה.

maximize-image
images-count6+
כוכב הלכת מאדים | צילום: שאטרסטוק

המשמעות הציבורית והמדעית של סיום משימת MAVEN היא כבדת משקל, שכן אובדן החללית משאיר חלל זמני ביכולת הניטור המדויקת של מזג האוויר החללי סביב מאדים. עם זאת, ההצלחה הפנומנלית של הגשושית, ששרדה פי 11 יותר מזמן המשימה המקורי שלה, הוכיחה כי ההשקעה הציבורית של ארה"ב הניבה פירות מדעיים יקרי ערך שישמשו דורות של חוקרים.

הממצאים ש-MAVEN הותירה אחריה, במיוחד לגבי תהליך ה"נתז" האטמוספרי, ישפיעו מעתה לא רק על תכנון משימות מאוישות עתידיות למאדים, אלא גם על האופן שבו אסטרונומים מעריכים את מידת האפשרות לקיומם של חיים על פני כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, מה שמציב את המשימה הזו כאבן דרך היסטורית בכיבוש החלל העמוק.

עקבו אחרינו גם ב-Google News