מליאת הכנסת מתכנסת היום (רביעי) לבחירת מבקר המדינה הבא, בהליך חשאי שבסיומו ייקבע מי יחליף את המבקר המכהן. שני המועמדים המתמודדים על התפקיד הם השופט בדימוס יוסף אלרון ועורך הדין מיכאל ראבילו.
ההצבעה מתבצעת מאחורי פרגוד, כאשר חברי הכנסת מטילים לקלפי פתק עם שם המועמד שבו בחרו. בתום ההצבעה מועברות המעטפות לספירת קולות על ידי ועדת קלפי מיוחדת שמונתה לצורך כך. על פי החוק, מועמד שיזכה לתמיכתם של לפחות 61 חברי כנסת ייבחר לתפקיד. אם אף אחד מהמועמדים לא ישיג רוב זה, תיערך הצבעה נוספת שבה ייבחר המועמד שיזכה למספר הקולות הגבוה ביותר. מבקר המדינה הנבחר יכנס לתפקידו ביום 4 ביולי 2026.
🏛️במסגרת הישיבה המיוחדת לבחירת מבקר המדינה, רה"מ בנימין נתניהו הגיע להצביע@netanyahu https://t.co/h7xsSRP7lk pic.twitter.com/kMmKHN3inW
— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) June 3, 2026

מעבר למשמעות המוסדית של בחירת מבקר המדינה, במערכת הפוליטית מייחסים להצבעה חשיבות פוליטית רחבה. מאחר שמדובר בהצבעה חשאית, חברי הכנסת אינם מחויבים להצביע בהתאם לקו הסיעתי באופן שניתן למעקב, והדבר עשוי לשקף גם הלכי רוח פנימיים בתוך הקואליציה והאופוזיציה.

המבחן הגדול של נתניהו: האם עו"ד ראבילו ייבחר למבקר המדינה?
מפלגות הקואליציה המרכזיות, ובהן הציונות הדתית ועוצמה יהודית, הודיעו על תמיכתן בראבילו. מנגד, גורמים במפלגות החרדיות הביעו בימים האחרונים הסתייגויות מהמועמדות, בין היתר בשל תפקידו בעבר כעורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם בליכוד נשמעו בעבר קולות שהביעו הערכה לאלרון, אולם בשלב זה התמיכה הרשמית של הקואליציה נותרה מאחורי מועמדותו של ראבילו.

בימים האחרונים ניהל ראבילו שיחות גם עם חברי אופוזיציה בניסיון להרחיב את מעגל התמיכה בו. לדבריו, אם ייבחר לתפקיד, יפעל באופן עצמאי וללא מחויבות פוליטית.

התוצאה שתתקבל צפויה לקבוע לא רק מי יכהן כמבקר המדינה בשנים הקרובות, אלא גם לספק תמונת מצב על יחסי הכוחות הפנימיים בכנסת ועל יכולתה של הקואליציה להתלכד סביב מועמדה בהצבעה החשאית.
