מחר בשעה 11:00 תתכנס מליאת הכנסת לבחירת מבקר המדינה הבא. יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, יכריז על שני המועמדים לתפקיד – השופט יוסף אלרון, הנתפס כמועמד האופוזיציה, ועו"ד מיכאל ראבילו, המועמד הנתמך על ידי הקואליציה. לאחר ההכרזה ייגשו חברי הכנסת בזה אחר זה אל מאחורי הפרגוד, שם יכניסו למעטפה פתק עם שם המועמד שבו בחרו. את המעטפות ישלשלו לתיבת קלפי נעולה, אשר בתום ההצבעה תועבר תחת אבטחת משמר הכנסת לחדרו של מזכיר הכנסת לצורך ספירת הקולות.

את הספירה תבצע ועדת קלפי מיוחדת שתורכב מחברי כנסת שימנה יו"ר הכנסת. על פי חוק מבקר המדינה, מועמד שיזכה לתמיכתם של לפחות 61 חברי כנסת ייבחר לתפקיד. אם אף אחד מהמועמדים לא ישיג רוב כזה, תיערך הצבעה נוספת, ובה ייבחר המועמד שיזכה לרוב הקולות גם אם מספרם יהיה נמוך מ-61. במקרה של שוויון, ההצבעות יימשכו עד לקבלת הכרעה.
מעבר למשמעות המוסדית של בחירת מבקר המדינה, במערכת הפוליטית רואים בהצבעה גם מבחן משמעותי עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו. מאחר שמדובר בהצבעה חשאית, חברי הכנסת אינם מחויבים בפועל למשמעת קואליציונית גלויה, ויכולים להביע באמצעות הפתק שבקלפי גם מסרים אחרים שהם מפחדים לומר בקול.

במפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית כבר הודיעו כי יתמכו במועמד הקואליציה. מנגד, בסיעות החרדיות נשמעו בימים האחרונים הסתייגויות, כאשר חלק מהגורמים טוענים כי מינוי מי ששימש כעורך דינו האישי של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה מעורר קושי מבחינת מראית עין ומינהל תקין.
גם בתוך הליכוד ישנם חברי כנסת שבעבר הביעו הערכה לשופט אלרון ואף רמזו כי היו מעדיפים לראותו בתפקיד. עם זאת, התמיכה הפומבית של נתניהו בראבילו צמצמה לפי שעה את גילויי ההתנגדות. למרות זאת, מאחורי הפרגוד איש אינו יכול לדעת כיצד יצביע כל חבר כנסת.
במקביל, ראבילו מנהל בימים האחרונים סבב שיחות גם מול חברי אופוזיציה בניסיון לגייס תמיכה חוצת מחנות. בשיחות אלה הוא מדגיש כי אם ייבחר, יפעל באופן עצמאי ולא יהיה מחויב לגורם פוליטי כלשהו. התוצאה שתתקבל מחר לא תקבע רק מי יהיה מבקר המדינה הבא – היא עשויה לספק הצצה נדירה למאזן הכוחות האמיתי בתוך הקואליציה ולמידת הנאמנות של גוש הימין לראש הממשלה בהצבעה החשאית ביותר בכנסת.
