ברשות המסים מקדמים בתקופה האחרונה הצעה רגולטורית חדשה שנועדה לחזק את הקשר בין יזמי ההייטק הישראלים לבין ההכלכלה בישראל. לפי ההצעה, בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, ובראשן יחידות מודיעין וסייבר, יחויבו לרשום בישראל חברות שיקימו גם אם מרכז חייהם עבר לחו"ל במסגרת רילוקיישן.
3+מאחורי המהלך עומדת הטענה כי המדינה משקיעה לאורך שנים משאבים עצומים בהכשרת כוח אדם טכנולוגי איכותי במסגרת מערכת הביטחון, אך חלק מהבוגרים מקימים בהמשך חברות מעבר לים – ובכך ההכנסות ממסים, מרכזי הפיתוח והפעילות העסקית נודדים למדינות אחרות. ברשות המסים מבקשים לצמצם את התופעה ולשמר בישראל חלק גדול יותר מפירות ההצלחה של תעשיית ההייטק.
הדיון סביב ההצעה מגיע בתקופה רגישה עבור ההייטק הישראלי, על רקע תנודתיות בשוק המטבע והחשש מפגיעה בכושר התחרות של ישראל. שותף מייסד קרן ההון סיכון Glilot Capital Partners, אריק קליינשטיין, הזהיר בריאיון לתוכנית "שורת הרווח" בערוץ הכלכלה כי התחזקות השקל ועלויות ההעסקה הגבוהות כבר משפיעות על החלטות של חברות ומשקיעים בינלאומיים.
3+לדבריו, קרנות וחברות גלובליות מתחילות לבחון אלטרנטיבות מחוץ לישראל בשל העלויות הגבוהות. "ברגע שהתדמית של ישראל כמקום שבו החדשנות יקרה מדי תתחזק – נתחיל לראות ירידה בזרימת ההון הזר וההשקעות", אמר. הוא הוסיף כי חברות רבות עשויות להעביר משרות פיתוח למדינות אחרות שבהן ניתן לגייס כוח אדם איכותי בעלויות נמוכות יותר.
קליינשטיין טען גם כי פתרונות פיננסיים כמו גידור מטבע אינם מספקים מענה אמיתי לסטארטאפים צעירים. "חברות צריכות את הכסף לפיתוח, לא להגנות פיננסיות", הסביר, והזהיר מפני פגיעה מצטברת שתשפיע לאורך שנים גם אם התנאים הכלכליים ישתנו בעתיד.
3+בהתייחסות ישירה למהלך המקודם בימים אלו ברשות המסים, אמר קליינשטיין כי בצעד במהלך שדורש זהירות רבה. לדבריו, "מהלך כזה צריך להיעשות בזהירות, ולא רטרואקטיבית. ההשפעה שלו תורגש רק בעוד עשור, אבל עלולה להיות משמעותית לכלכלה הישראלית".
הביקורת המרכזית שנשמעת בענף היא שהחמרת רגולציה על יזמים עלולה דווקא לייצר תוצאה הפוכה מזו שאליה מכוונת המדינה. בכירים בהייטק מזהירים כי במקום לעודד יזמים להישאר בישראל, כפייה רגולטורית עשויה לגרום לחלקם לבחור מראש להקים פעילות במדינות אחרות. לטענתם, בתקופה שבה מדינות רבות מציעות הטבות מס ותמריצים לחברות טכנולוגיה, ישראל צריכה להתמקד בהפחתת חסמים ומסים – ולא בהקשחת כללים שעלולים להרתיע יזמים ומשקיעים זרים.
