ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת קיימה היום (רביעי) דיון ראשון בהצעת חוק הכותל המערבי, ביוזמתו של יו"ר מפלגת נעם, ח"כ אבי מעוז. הצעת החוק, שאושרה לאחרונה בקריאה טרומית, מבקשת לקבוע כי הסמכות להגדיר מהו "חילול" במקומות הקדושים ליהודים תינתן באופן בלעדי לרבנות הראשית לישראל, ובכך להציב גבול להתערבותו של בג"ץ בסוגיות אלו.
5+במהלך הדיון הסביר ח"כ מעוז כי החקיקה נועדה לעצור את מה שהגדיר כ"חילול המקום בידי נשות הפרובוקציה". תמיכה במהלך הובעה גם מצד יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, שהכיר ב"עוצמת הבעיה כיום בכותל" אך הוא זה שמנע את העלאת החוק במשך תקופה ארוכה, וכן מיו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ יצחק פינדרוס, שטען כי "הדבר הטבעי הוא שמי שאחראי על הדת היהודית יהיה אחראי גם על ההתנהלות במקומות הקדושים".
צפו: הצעקות והמהומה שהתפרצה בדיון על חוק הכותל החדש
לדיון הגיעו נציגי ארגונים שתמכו בחוק, בהם הרב דרור אריה, יו"ר ארגון נאמני הרבנות הראשית, שקרא "לשים סוף לחרפה של נשות הפרובוקציה". עו"ד הראל ארנון, שליווה את ניסוח החוק, הבהיר כי אין כוונה לפגוע בעולים להר הבית. ח"כ מעוז אמר: "הכותל המערבי אינו הפקר. החוק נועד להחזיר את הסמכות למי שמופקדים על קדושת המקום ולשמור על הכותל מפני חילול הקודש".
5+במהלך הדיון הציג עו"ד הראל ארנון, שליווה את ניסוח החוק, את העקרונות המשפטיים של ההצעה והבהיר כי החוק בסך הכל "אומר את המובן מאליו" ומשיב את המצב לקדמותו, לאחר שנים שבהן מערכת המשפט שחקה את מעמדו המוגדר של הכותל כמקום דתי. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, גיבה את הדברים והוסיף כי "אין חולק על עוצמת הבעיה כיום בכותל שפוגעת בהתנהלות המקום", והבטיח כי כל ההסדרים העתידיים יתבצעו בתיאום מלא עם הרבנים הראשיים.
רוטמן הודה בשידור: חוק הכותל פחות חשוב כרגע מחוקים אחרים
ח"כ יצחק פינדרוס, יו"ר סיעת יהדות התורה, הצטרף לעמדה זו וטען כי הדבר הטבעי והנורמלי הוא שמי שאחראי על הדת היהודית ינהל את המקומות הקדושים, תוך שהוא מציין כי רוב העם היהודי מתנגד להתנהלותן של נשות הכותל.
5+קריאה דומה נשמעה מפי הרב דרור אריה, יו"ר ארגון נאמני הרבנות הראשית, שפנה ליו"ר הוועדה ואמר: "הרוב המוחלט במדינת ישראל רוצה להתפלל בהפרדה, וצריך לשים סוף לחרפה של נשות הפרובוקציה שמחללות את המקום". במקביל, נציגי ארגוני הר הבית שנכחו בדיון ציינו כי קיימו שיח מקדים עם אנשיו של ח"כ מעוז, וקיבלו הבטחה מפורשת שהחוק ינוסח בצורה שלא תפגע בעולים להר, שכן הדבר אינו קשור למטרת החקיקה הנוכחית.
החוק מייצר שינוי דרמטי בשני מישורים מרכזיים:
- הפקעת הסמכות מבג"ץ: החוק קובע כי המילה האחרונה בכל הנוגע למה שנחשב כ"חילול" הכותל או פגיעה בקדושתו תהיה שייכת אך ורק לרבנות הראשית לישראל. המשמעות היא שלבית המשפט לא תהיה עוד זכות חוקית להתערב, לשנות נהלים או לקבוע סדרי תפילה ליברליים ברחבה, ובכך מבוצר המעמד האורתודוקסי באופן מוחלט וסופי.
- הגדרת הגבולות להר הבית: אחד החששות הגדולים שעלו מצד פעילי הר הבית היה שהגדרת סמכויות רחבה מדי לרבנות הראשית עלולה להוביל להגבלת העלייה להר (מכיוון שהעמדה ההלכתית הרשמית של הרבנות הראשית מתנגדת לעלייה להר הבית). הבהרותיו של ח"כ מעוז בדיון נועדו להרגיע חזית פנימית זו בתוך הקואליציה, ולהבטיח שהחוק יתמקד אך ורק ברחבת הכותל ובבלימת הארגונים הרפורמיים, מבלי לשנות את הסטטוס קוו הקיים עבור העולים להר.
5+כאמור, רחבת הכותל המערבי מנוהלת מזה עשרות שנים על פי כללי הסטטוס קוו הדתי בישראל, תחת אחריותה של הקרן למורשת הכותל ורב הכותל שמואל רבינוביץ'. הכללים ברחבה המרכזית קובעים כי התפילה במקום מתנהלת על פי ההלכה האורתודוקסית המסורתית, הכוללת הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים ואיסור על קריאה בתורה או החזקת ספרי תורה בעזרת הנשים.
5+לאורך השנים, ארגונים כמו נשות הפרובוקציה מנהלים מאבק ציבורי ומשפטי, דבר שמוביל מדי ראש חודש לעימותים קשים, מהומות ואף "הברחת" ספרי תורה לעזרת הנשים בניגוד לנהלים הרשמיים, כפי שהיה בראש החודש האחרון.
המשמעות של הצעת החוק החדשה של ח"כ אבי מעוז היא ניסיון לעקוף את החלטות בג"ץ ואת הפשרות הדיפלומטיות של העבר, ולקבוע בחוק של המדינה שכל מי שמפר את מנהג המקום האורתודוקסי מבצע עבירה פלילית.
בריאיון שהעניק לבועז גולן, הודה בגלוי ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר והעדת החוקה, כי החוק בנוסחו הנוכחי לא יעבור. "גם האנשים שהציגו אותו מבינים שהוא חייב לעבור שינוי. כל חוק שנכנס לוועדה משתנה", טען רוטמן, והוסיף כי החוק פחות חשוב כרגע מחוקים אחרים שעל הפרק, כמו חוק פיצול היועמ"ש.
5+תומכי החוק מאשימים את רוטמן ב"מריחת זמן" מכוונת שנועדה למסמס את החקיקה, אך רוטמן דוחה את ההאשמות הללו בתוקף. בין נימוקיו לעיכוב קידום החוק, טוען ח"כ שמחה רוטמן כי הצעת החוק הוגשה במהירות כתגובה לעתירות שהוגשו בבג"ץ, ועל כן היא דורשת כעת עבודת מטה מקצועית ובחינה מעמיקה לפני שניתן יהיה לאשרה. לשיטתו, קיים צורך מהותי בתיאום מלא ומקדים עם הרבנים הראשיים ועם רב הכותל, וזאת במטרה למנוע מחלוקות עתידיות ומורכבויות סביב אופן יישום החוק בפועל.
במערכת הפוליטית מעריכים כי מעבר לנימוקים הרשמיים, החשש המרכזי של רוטמן נובע מעימות נוסף מול בג"ץ בתקופה פוליטית רגישה, במיוחד לאחר המשבר סביב הרפורמה המשפטית, לצד לחצים מצד ארגוני הר הבית המתנגדים לחוק בנוסחו הנוכחי.
