צבאות אירופה עוברים בשנים האחרונות שלב קריטי, במסגרתו הם רצים במהירות מניסויים ראשוניים בבינה מלאכותית לשילוב של הטכנולוגיה בליבת היכולות המבצעיות וההגנתיות שלהם. אנליסטים בתחום הביטחון מסמנים את גרמניה, צרפת, בריטניה ואוקראינה כמדינות המובילות ביותר את המגמה הזו ביבשת.
3+בעוד שבעבר נעשה שימוש במודלים פשוטים לניהול לוגיסטיקה, משאבי אנוש ותחזוקה, כיום ההשקעות מופנות לשני אפיקים מרכזיים הכוללים מערכות נשק חצי-אוטונומיות ומערכות מתקדמות לתמיכה בקבלת החלטות בשדה הקרב, כמו תכנון טקטי וניהול מבצעים.
במסגרת המרוץ הטכנולוגי הזה, המדינות המובילות חותמות על חוזי ענק ומפתחות גישות שונות. גרמניה חתמה על הסכמים משמעותיים עם חברת ההגנה Helsing AI, הכוללים פיתוח תשתית בינה מלאכותית למטוס הקרב העתידי של אירופה (FCAS), שילוב הטכנולוגיה במערכות הלוחמה האלקטרונית של מטוס היורופייטר, וחוזה נוסף בשווי 269 מיליון אירו לייצור רחפנים מתאבדים עבור צבאות גרמניה ונאט"ו.
במקביל, בריטניה הכריזה על תוכנית Asgard – רשת סיור ותקיפה דיגיטלית המשלבת חיישנים וכלי תמיכה בהחלטות להגברת הקטלניות, ואף חתמה על שותפות אסטרטגית עם חברת Palantir האמריקאית, במסגרתה תשקיע החברה עד 1.5 מיליארד ליש"ט לסיוע ברתימת הטכנולוגיות הללו עבור הממשל.
לעומתן, צרפת בולטת ביוזמה שלה לבנות מערכות בינה מלאכותית ריבוניות ועצמאיות לחלוטין מהשפעה אמריקאית. הממשל הצרפתי חתם על הסכם מסגרת עם חברת Mistral המקומית, הנחשבת למתחרה האירופית של ענקיות הטכנולוגיה מארצות הברית, ובכך מאפשר לכוחות המזוינים ולגופים ציבוריים להשתמש במודלים ובתוכנות שלה.
3+גם המוסדות האירופיים פועלים ברמת היבשת ובחרו לאחרונה מספר פרויקטים למימון דרך קרן ההגנה האירופית (EDF), ביניהם פיתוח מודל שפה גדול, פרטי ומאובטח לשימוש המדינות, כלי תמיכה ריבוני ומערכת ארטילריה מבוססת בינה מלאכותית.
אירופה מאמצת במידה רבה את דרכי הפעולה של אוקראינה, שם הכוחות בשטח מצאו שימושים נרחבים בטכנולוגיה לצורכי מודיעין, ניתוח נתונים ומודעות מצבית. אוקראינה פיתחה בשיתוף נאט"ו את מערכת Delta, פלטפורמה דיגיטלית לניהול קרב המשלבת מכ"מים, לוויינים ומפות, כאשר שכבת בינה מלאכותית מנתחת את זרמי המידע ומסייעת למפקדים לאתר כוחות ידידותיים ועמדות אויב. בנוסף, פרויקט Brave1 Dataroom, המנוהל בשיתוף חברת Palantir, משתמש בבינה מלאכותית המבוססת על נתוני קרב שנאספו במהלך העימות עם רוסיה לצורך ניתוח מפורט של תקיפות אוויריות וטיפול בכמויות עצומות של מידע מודיעיני.
3+הלחימה בשטח דוחפת את האוקראינים גם לכיוון של אוטומציה מלאה יותר, במיוחד בשימוש ברחפנים מתאבדים שבהם הניווט וזיהוי המטרות נעשים באופן אוטומטי. מפקדים בחזית מעידים כי הגורם האנושי מהווה לעיתים צוואר בקבוק בהחלטות תקיפה, ולכן נבחנות כעת מערכות שיכולות להשלים את המשימה באופן עצמאי לחלוטין במקרה שנוצר אובדן קשר עם המפעיל, מה שמגביר את מהירות התגובה והעמידות מול האויב. המגמה הזו באה לידי ביטוי גם בהשקת תוכנית "Brave Germany" הכוללת כ-5,000 רחפני תקיפה משותפים לטווח בינוני, ובפרויקט STRATUS של הנציבות האירופית לפיתוח מערכת הגנת סייבר לנחילי רחפנים שתנוסה ישירות בשדה הקרב באמצעות קבלן משנה אוקראיני.
למרות התוכניות המחושבות היטב של מדינות אירופה, מומחים בתחום מזהירים כי האתגר המרכזי כעת הוא מהירות היישום בפועל. קיים חשש כבד שתהליכי קבלת ההחלטות הארוכים והאופן שבו המדינות מאורגנות מבחינה פנימית ובירוקרטית עלולים לעכב ולבלום את קצב הפריסה הנדרש של המערכות המתקדמות הללו בשטח.
