accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

למה בשנת 2026 אתם לא יכולים לשלם במונית עם כרטיס אשראי?

ענת סימן טוב

ענת סימן טוב

כג אייר ה'תשפו (10.05.26)

16

31

like

13

dislike

בזמן שהענף מגלגל מיליארדים באפליקציות, הצרכן ה"אנלוגי" נותר תקוע מחוץ למגרש הטכנולוגי • הנתונים חושפים כי למעלה מ-90% מהתשלומים עברו לענן, מה שמאפשר לנהגים לוותר על הסולקים הפיזיים בגלל עמלות הסליקה – למרות שהחוק מחייב אותם לקבל אשראי • בין המונה החכם למציאות המתישה בשטח: כך הפכה המונית הישראלית בשנת 2026 למוצר נגיש לדיגיטליים בלבד


רוצה שנקריא לך?

מגישים

שנת 2026 מסמנת את נקודת השיא של המעבר הישראלי לתשלומים דיגיטליים, כאשר הארנקים בנייד והתשלום ב"קירבה" הפכו לסטנדרט הבלתי מעורער בכל פינה במרחב הציבורי. כל עסק בישראל מחזיק היום סולק לתשלום באמצעות כרטיס אשראי, המוניות הם בין העסקים הבודדים במשק, שלא אצל כולם באופן גורף ניתן לשלם בכרטיס אשראי. לשם כך, תחקיר C14 בדק היום (ראשון) למה בשנת 2026 עדיין לא ניתן לשלם בכרטיס אשראי פיזי במוניות?

maximize-image
images-count2+
מונית, אילוסטרציה
| צילום: נתי שוחט, פלאש 90

ענף המוניות המגלגל הכנסות שנתיות הנאמדות בכ-6.5 מיליארד ש"ח בשנה, רבים משתמשים בו באמצעות אפליקציות המותאמות לכך, הבולטת ביותר היא אפליקציית GETT שניתן לשלם דרכה עם כרטיס אשראי באפליקציה. לקוב מדובר במוניות שלהן כן יש סלקיה, אך מוניות פרטיות פחות מחזיקות בסולק כרטיס אשראי, הסיבה המרכזית להיעדר מסופי סליקה פיזיים במוניות אינה טכנולוגית אלא כלכלית-תפעולית.

למעשה, לפי נתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) לשנת 2025 ממחישים זאת בבירור. מתוך סך הוצאות של כ-4.682 מיליארד ש"ח בתחבורה הציבורית, למעלה מ-90% מהעסקאות – סכום של כ-4.216 מיליארד ש"ח – בוצעו דרך אפליקציות אונליין. מדובר בהמשך ישיר למגמה מ-2024, אז עמדו הוצאות האונליין על כ-3.868 מיליארד ש"ח מתוך סך של 4.201 מיליארד ש"ח.

הפועל חולון חוגגת על הראש של נס ציונה
maximize-image
images-count2+
מונית, אילוסטרציה. צילום: קובי גדעון פלאש 90

המציאות הזו יצרה מצב שבו בין 60% ל-70% מהמוניות בישראל מחוברות לאפליקציות תשלום המבצעות סליקה אוטומטית בענן, מה שחוסך לנהג את הצורך בתחזוקת מסוף פיזי יקר הכרוך בדמי מנוי חודשיים ובעמלות סליקה נוספות. אלא שהתייעלות זו השאירה מאחור פלחי שוק משמעותיים: אזרחים ותיקים שאינם שולטים בטכנולוגיה, תיירים המגיעים ללא חבילות גלישה או אפליקציות מקומיות, וצעירים ללא ארנק דיגיטלי מוגדר. עבורם, המונית ה"חכמה" של 2026 הפכה למוצר פחות נגיש ומסורבל, שבו חוסר הכדאיות הכלכלית של הנהגים להחזיק חומרה פיזית מייצר מחסום בפני הצרכן שרוצה פשוט "לגהץ" כרטיס בסיום הנסיעה.

מבחינה רגולטורית, המצב מתסכל עוד יותר בשל פער תהומי בין דרישות משרד התחבורה ליישום בשטח. המשרד אמנם מחייב כל מונית מיוחדת ("ספיישל") להתקין מונה חכם הכולל חיבור מובנה לקורא כרטיסי אשראי, אך החוק אינו מחייב את הנהג לרכוש את קורא הכרטיסים עצמו או לשאת בעלויות הסליקה הנגזרות ממנו. כך נוצר "חור" בחוק: המונה מוכן טכנולוגית, אך מכיוון שהסליקה כרוכה בעמלה המשולמת על ידי הנהג, הרגולטור מותיר את ההחלטה על הפעלת השירות בידי בעל הרישיון.

maximize-image
images-count2+
כרטיסי אשראי, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

למרות שתקנות מיוני 2023 קובעות מפורשות כי נהג מונית אינו רשאי לסרב לתשלום באשראי, ללא מכשיר פיזי פעיל ברכב התקנה נותרת "אות מתה". בעוד שבמוניות השירות המדינה התערבה וסבסדה את שילוב ה"רב-קו", במוניות הספיישל הנטל הכלכלי הושאר על כתפי הנהגים. התוצאה ב-2026 היא שהטכנולוגיה הקדימה את הנגישות, והנוסע ה"אנלוגי" עדיין נאלץ לוודא את זמינות הסולק כבר ברגע ההזמנה כדי לא למצוא את עצמו מחפש כספומט בסוף הנסיעה.

עקבו אחרינו גם ב-Google News