ה"ניו יורק טיימס" פרסם היום (ראשון) יוזמתו של הנשיא יצחק הרצוג להוביל הליך גישור לעסקת טיעון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הפרקליטות. הנשיא החליט להימנע ממתן תשובה חיובית או שלילית לבקשת החנינה שהוגשה לו, ובחר לפעול בנתיב המשא ומתן בניסיון להגיע לפתרון מוסכם שיסיים את הסאגה המשפטית המלווה את המדינה כמעט שש שנים.
3+לפי הדיווח, הרצוג מאמין כי קיימות אפשרויות רבות מעבר לבחירה הבינארית של "חנינה או לא", וכי תפקידו העיקרי הוא טיפוח האחדות הלאומית, במיוחד לאור העובדה שישראל מצויה בעיצומן של מערכות צבאיות מורכבות ולקראת בחירות ארציות בעוד כחצי שנה.
התוכנית של הרצוג מתגבשת תחת לחץ בינלאומי חסר תקדים מצדו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. טראמפ התערב לטובת נתניהו, ובמהלך ביקורו בכנסת באוקטובר האחרון פנה להרצוג על הדוכן ושאל: "אדוני הנשיא, מדוע אינך נותן לו חנינה?". כאשר הרצוג לא נעתר מיד, טראמפ החריף את הטון וכינה את הנשיא הישראלי "מביש" ו"בחור חלש ופתטי".
3+מנגד, לשכת הנשיא שומרת על ממלכתיות ומסרה בתגובה רשמית: "הנשיא יצחק הרצוג הצהיר במספר הזדנויות כי הוא רואה בהגעה לפתרון ידידותי בין הצדדים אינטרס ציבורי חשוב. באשר להחלטה בבקשת החנינה, הנשיא יפעל אך ורק על פי החוק הישראלי, בהנחיית מצפונו, ולטובת מדינת ישראל".
מומחים משפטיים מבהירים כי גישור לעסקת טיעון אינו חנינת חינם. יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר את המהות הנדרשת מכל הסכם כזה: "הודאה באשמה, הבעת חרטה והסכמה לעזוב – או לא להתמודד – על תפקיד יהיו המהות של כל עסקת טיעון. אם אתה מוותר על עונש מאסר, זה המינימום שצריך להידרש".
3+נתניהו, המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, טוען מנגד כי הוא קורבן של "ציד מכשפות" מצד ה"דיפ-סטייט". עד כה, ראש הממשלה לא הראה כל נטייה להודות בעוול או לפרוש מהחיים הפוליטיים, ונראה כי הוא מנהל קמפיין לבחירות הבאות במלוא המרץ.
משפט נתניהו מתנהל מזה כמעט שש שנים, ובמרכזו שלושה תיקים העוסקים בחשדות להטבות לטייקונים תמורת סיקור אוהד ומתנות. בנובמבר האחרון הגיש נתניהו בקשה רשמית ומקדמית לחנינה, בטענה כי ביטול המשפט יסייע באיחוי הקרעים בעם ויאפשר לו להתמקד בענייני המדינה.
3+באוקטובר 2025, הנשיא טראמפ דרש פומבית מהרצוג להעניק חנינה במהלך ביקורו בישראל. לאחר מכן בנובמבר 2025, נתניהו הגיש את בקשת החנינה הרשמית לנשיא. במרץ 2026 מחלקת החנינות במשרד המשפטים קבעה בחוות דעת מפורטת כי אין בסיס חוקי לחנינה ללא הודאה באשמה או הרשעה. מנגד, השר עמיחי אליהו הגיש חוות דעת הקוראת לנשיא להפעיל "מבט היסטורי רחב" מעבר לחוק היבש.
במענה לפרסומים, ולשאלות כתבים, מבית הנשיא נמסר: "כפי שהתבטא מספר פעמים בעבר, נשיא המדינה יצחק הרצוג רואה בהגעה להסדר בין הצדדים בתיקי רה"מ נתניהו כפתרון ראוי ונכון. מגעים להסדר הם חלק הכרחי בניסיון להביא את הצדדים להסכמות. על כן, סבור הנשיא כי נכון תחילה, בטרם הדיון בבקשת החנינה עצמה, למצות מהלך שיכול להביא לגיבוש הסדר בין הצדדים, מחוץ לכותלי בית המשפט".
