הבוקר (חמישי) ייפתח בבית המשפט העליון אחד הדיונים הדרמטיים והרגישים ביותר שידעה המערכת המשפטית. על הפרק: העתירות הדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת טבח ה-7 באוקטובר. מדובר בעימות חזיתי סביב סמכויות ליבה, המתרחש תחת אבטחה כבדה ולאור החלטה חריגה של השופטים למנוע את כניסת הקהל והמשפחות לאולם הדיונים.
3+ההחלטה של השופט נעם סולברג למנוע את כניסת הציבור לדיון עוררה זעם רב, במיוחד לאור ההשוואה להתנהלות בכנסת. במשך שנתיים תמימות, ועדות הכנסת היוו בית למשפחות הנרצחים והחטופים. חברי הכנסת ידעו להכיל את הצעקות, את קריאות הביניים ואפילו התארגנויות של הפגנות קטנות בתוך הבניין – כל עוד לא חרגו מהפרעה ממשית. הכנסת אף הקצתה מתחם מיוחד למשפחות למנוחה והתאספות בתוך המשכן, מתוך הבנה שהקשבה לכאב היא חובה דמוקרטית.
בניגוד מוחלט לכך, בית המשפט העליון בוחר ב"סטריליות". ההחלטה של סולברג מגיעה שבוע בלבד לאחר שהשופט יצחק עמית חסם את הקהל בדיון על פיטורי השר בן גביר. הדיון ייערך בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים: נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר. השופט יצחק עמית פסל את עצמו מהדיון בשל חשש לניגוד עניינים.
3+בלב המחלוקת עומדת הדרישה של העותרים והיועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, להקים ועדת חקירה ממלכתית שחבריה ימונו על ידי נשיא בית המשפט העליון. הממשלה, מנגד, מקדמת מתווה של ועדת חקירה לאומית, שבה הנציגים ימונו על ידי הקואליציה והאופוזיציה. בממשלה מביעים חוסר אמון מוחלט ברשות השופטת וחוששים כי ועדה ממלכתית תהיה מוטה פוליטית נגד הדרג המדיני.
בתגובה החריפה שהגישה הממשלה נטען כי לשופטים אין סמכות חוקית להתערב בנושא, וכי מדובר בפגיעה אנושה בהפרדת הרשויות. מנגד, בג"ץ כבר הוציא צו על תנאי, מהלך שמעביר את נטל ההוכחה לממשלה – שהיא זו שתצטרך לשכנע את השופטים מדוע לא להקים את הוועדה הממלכתית.
3+הוויכוח אינו על עצם הצורך בחקירה, אלא על מי יחזיק במפתחות לחקירת המחדל: בוועדת חקירה ממלכתית המודל של בג"ץ, נשיא העליון קובע מי יחקור. לממשלה אין שום השפעה על זהות החוקרים או על ההמלצות האישיות שעלולות להינתן נגד נבחרי ציבור. כאשר מדובר בשופט יצחק עמית, דמות שנויה במחלוקת הנתפסת כמוטה פוליטית במיוחד, גובר החשש כי מי שינה גם הוא יהיה פוליטי.
לעומדת זאת, בוועדת חקירה לאומית, המודל של הממשלה, מוצע מינוי פוליטי מאוזן בין קואליציה לאופוזיציה. הממשלה טוענת שזה המודל הנכון למנוע "עריפת ראשים פוליטית", בעוד המתנגדים טוענים שזו דרך של הממשלה לחקור את עצמה.
3+מאז אוקטובר 2023 דחתה הממשלה את הקמת הוועדה בטענה של "לא חוקרים בזמן מלחמה". ככל שהזמן עבר, בג"ץ הגביר את התערבותו: הוא עצר בצו ביניים את חקירת מבקר המדינה בנושא והוציא צווים שהעמידו את הממשלה בעמדת התגוננות. הדיון, שיועבר בשידור חי אך ללא קהל, עשוי לקבוע תקדים היסטורי: האם בג"ץ יכפה על הממשלה להקים את מנגנון החקירה בניגוד לחוק?
