תמיד ידענו שבבית המשפט העליון יושבים האנשים שהכי רחוקים מלהיות השאיפה של אזרח ישראלי ציוני – האידיאלי: משמעו של דבר, אדם המאמין כי מדינת ישראל מושתת על יסודות מגילת העצמאות, מדינה יהודית ודמוקרטית.
4+גם אם יש אדם שהוא לא מאמין באלוקים בחייו הפרטיים, אם הוא אזרח ישראלי ציוני, הוא אמור לכל הפחות להאמין ביסודות שעליהם הוקמה המדינה, אם הוא חושב אחרת – הוא מוזמן להצהיר על כך, לרוץ לכנסת, ולשנות זאת. אך הדבר מתחזק במיוחד אם ישנו אדם המתיימר להיות זה שמייצג את החוק בישראל, אדם כזה, עליו לפעול למען הערכים עליהם הוקמה המדינה.
4+לא די בכך שהשופטים ברוב חוצפתם, לא קיבלו את העתירה, הדורשת לקיים תפילות ברחבת הכותל ברוב עם, במלואה, הם אף העזו, להעביר ביקורת על העותרים, ולכתוב בהחלטה כי מצד הדין על העתירה היה להידחות על סף בית המשפט.
הדבר ברור, אותם אנשים הזויים ויהירים, היושבים אי שם במגדל השן, פועלים במודע, לא מתוך ניתוק, לפגוע בערכיה היהודים של מדינת ישראל. אנחנו רואים את זה לאורך כל הדרך: חמץ בבתי החולים, חוקי המסתננים, פגיעה בבחורי ישיבה ועוד ועוד. ואפילו כשמגעים לחופש הפולחן, אם הוא פוגע ביהדות, כדוגמת 'רפורמת הכותל' הדבר נהפך להיות קדוש, והפסיקה ידועה מראש.
4+ליצחק עמית וחבר מרעיו לא אכפת באמת מקדושת חופש הביטוי, הם אפילו לא מאמינים במושג 'האלוקי' – 'דמוקרטיה'. הם, וחבריהם, עובדים בשיתוף פעולה מלא, קו אחד מקשר בין כולם: החל מאהרון ברק, יצחק עמית, עובר בגלי בהרב-מיארה, ממשיך ביפעת תומר ירושלמי, לא עוצר במחאות השמאל והסרבנות, (בכוונה לא אכתוב שמות של ארגונים או אנשים), וכלה בהפגנות 'מחאה' של אנרכיסטים הקוראים לעצור את המלחמה מול איראן וטוענים שצה"ל מבצע רצח עם. האידיאל של כולם הוא – השמדת המושג 'מדינה יהודית' ממגילת העצמאות.
4+אבל דווקא בחג הפסח עלינו לזכור: והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, (כן, גם במובן הרוחני), והקב"ה מצילנו מידם.
