בעוד השמיים נותרים חצי סגורים והמתיחות הביטחונית בשיאה, נראה כי הציבור הישראלי בחר השנה להעביר את האנרגיות (והכסף) מרציפי נתב"ג אל תורי הקופות. נתוני חברת שב"א, חושפים כי ערב ליל הסדר האחרון (יום רביעי) שבר את כל שיאי הקניות של השנים האחרונות, למרות מבצע "שאגת הארי" והשיגורים מרחוק.
3+המספרים שנרשמו במערכות הפתיעו בעוצמתם: בין השעות 08:00 ל-15:00 בלבד, הוציאו הישראלים סכום דמיוני של 1.015 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי. מדובר בעלייה חדה של 11.3% לעומת ערב פסח אשתקד (תשפ"ה), אז הסתכמו ההוצאות בכ-912.3 מיליון שקל. בהשוואה לערב פסח תשפ"ד (2024), אז עמדו ההוצאות על כ-679.8 מיליון שקל בלבד, מדובר בזינוק מטאורי של כ-50% בטווח של שנתיים.
18 אלף עסקאות בדקה: הסתערות של הרגע האחרון
קצב העסקאות העיד על עומס חריג במיוחד ברשתות השיווק ובחנויות. בשעות השיא נרשמו למעלה מ-18 אלף עסקאות בדקה אחת. רגע ה"פיק" הדרמטי ביותר נרשם בשעה 12:29, אז בוצעו רכישות בהיקף של כ-5.62 מיליון שקל בתוך 60 שניות בלבד – נתון שממחיש הסתערות של ממש על הקופות רגע לפני כניסת החג.
3+ניתוח המגמה: הבית הפך למוקד הצריכה
התמונה שעולה מהנתונים מורכבת: מצד אחד, מציאות ביטחונית רוויית אי-ודאות; מצד שני, פעילות צרכנית שוברת שיאים. נראה כי הצמצום הדרסטי בטיסות לחו"ל והעובדה שמאות אלפי ישראלים נותרו השנה בארץ, תרמו ישירות לניפוח עגלות הקניות.
3+עבור הצרכן הישראלי, הצורך לשמור על שגרת חג משפחתית גבר על החששות הביטחוניים. השילוב בין אינפלציית מחירי המזון לבין הצורך ב"צריכת נחמה" ובאירוח רחב בבתים, הפך את פסח תשפ"ו לאחד החגים היקרים והעמוסים ביותר שידע המשק הישראלי. בסופו של דבר, למרות האיומים, הישראלים הוכיחו שהחוסן שלהם עובר דרך שולחן הסדר – ודרך כרטיס האשראי.
