כמעט חודש מדינת ישראל במלחמה עם איראן. וכמובן חזית צפונית חדשה-ישנה. אבל בישראל יש מאבק גם על התודעה, כי בשיח שמתנהל פה מקיפים את הציבור בהחלשה, בדכדוך, בייאוש. ואנחנו נאבקים כאן בערוץ 14, ואני באופן אישי לא נפסיק. נחשוף את האמת ואת הפנים של מי שמנסה פעם אחר פעם, לפעמים על בסיס יומי, לשבור את רוחנו.

הנה אילנה דיין מנסה לגמד את המלחמה הצודקת של מדינת ישראל ואת ההצלחות בשדה הקרב, ולהפוך את הכאב של כולנו על הרצחם של אזרחים, לחזות המלחמה. אילנה, כל אדם שנופל הוא עולם ומלואו, ובמלחמה לצערנו אנשים נהרגים. וידענו שיש מחיר כבד, אבל המשימה כאן היא לשמור על עתידנו של העם היהודי ושל מדינת ישראל עוד עשרות שנים קדימה.
גם אחרי הסכמי אוסלו נהרגו לא מעט. יותר נכון- דם רב נשפך ברחובות. איך קראתם לזה אז? אה כן- קורבנות השלום. להבדיל מאוסלו, פה נלחמים על הבית, לא מחלקים אותו. אנחנו לא ניתן לכם להפוך כאב לייאוש. אנחנו נכאב את הנופלים ונחגוג את הניצחונות, כי העורף הוא חלק מהמלחמה.

שמעת את זה בסוף השבוע מפיו של טייס, מפקד בסיס, אבל גם אז, גם כשזה מגיע מלוחם שלנו- את עוקצת אותו. אבל מי שיש לו ראייה צרה ופוזיציה, מי שלא רואה את הסיפור הגדול שאנחנו נמצאים בו, יביא לאולפנים שלו אנשים שידברו על שריפת המדינה. לתקשורת בעת מלחמה יש תפקיד: תפקיד לחזק, לאחד, לתת גב.
אבל ערוצי התבהלה בוחרים שוב ושוב לעשות ההפך. להבליט פחד, להעצים כישלונות ולהקטין הצלחות. אפשר להעביר ביקורת, אבל לא לשבור את הציבור. כן, והנה חזר לו מי שלא חיכינו והתחיל עם ההזיות שיבואו לעצור אותו. הנה הצעה, נסו שיטה אחרת, לא לשרוף את המדינה, לא להתלונן בפני לוחמינו. כי אתם לא מתנגדי משטר. אתם מתנגדי ישראל.
