בריטניה ניצבת בפני מציאות ביטחונית מטלטלת, כאשר מומחי הגנה מזהירים כי המדינה אינה מסוגלת ליירט באופן עצמאי טילים בליסטיים ארוכי טווח המשוגרים מאיראן. על פי הדיווח, מערכות ההגנה הנוכחיות של בריטניה מותאמות לאיומים בטווח קצר ובינוני, אך הן חסרות את היכולת המבצעית להתמודד עם הטילים המתקדמים שטהרן מציגה בשנה האחרונה. המשמעות היא שביטחונה של לונדון ושל ערים מרכזיות נוספות בממלכה נשען כמעט לחלוטין על רשת ההגנה של ארה"ב ועל שיתוף פעולה עם נאט"ו ואירופה, כך פורסם היום (ראשון) ב"דיילי מייל".

בימים האחרונים התפרסמו בבריטניה נתונים מדאיגים המצביעים על כך שקו ההגנה האחרון של הממלכה פרוץ. על פי הדיווח, בעוד המזרח התיכון בוער ואיראן מוכיחה יכולות דיוק כירורגיות במטחי הטילים שלה, בריטניה מוצאת את עצמה בעמדת נחיתות אסטרטגית. "האשליה שאנחנו מוגנים תחת מטרייה עצמאית התנפצה", מסרו גורמים במערכת הביטחון הבריטית, "בלי המכ"מים האמריקאיים והמיירטים האירופיים, אנחנו מטרה קלה".
"ההגנה של בריטניה מפני טילים איראניים מסתמכת על ארה"ב ואירופה כדי לעצור פגיעה בלונדון," נכתב בדיווח. מומחים צבאיים מסבירים כי למרות שבריטניה מחזיקה בספינות קרב מתקדמות מסוג Type 45 המצוידות במערכות Sea Viper, אלו נועדו להגנה על כלי שיט ולא ליירוט טילים בליסטיים בין-יבשתיים המגיעים מהאטמוספירה.

"אנחנו נמצאים בפיגור טכנולוגי של עשור", טוען אנליסט ביטחוני בכיר "אם טהרן תחליט לשגר טיל לעבר בריטניה מחר בבוקר, נצטרך להתפלל שהסוללות האמריקאיות המוצבות באירופה יעשו את העבודה עבורנו. אין לנו כרגע שום מערכת קרקעית על אדמת בריטניה שמסוגלת לתת מענה לאיום כזה". הדיווח מוסיף כי התלות הזו הופכת למסוכנת שבעתיים בתקופה של חוסר יציבות פוליטית במערב, שבה סיוע צבאי אינו תמיד מובן מאליו.
הדיון על יכולות ההגנה של בריטניה הוצת מחדש בעקבות ההתקדמות המטאורית של תוכנית הטילים האיראנית. רק בשנה האחרונה הציגה איראן טילים המסוגלים להגיע לטווח של 2,500 קילומטרים ומעלה, מה שמציב חלקים נרחבים מאירופה, כולל בריטניה, בתוך "רדיוס הסכנה". בעבר נתפס האיום הזה כתיאורטי בלבד, אך הדיוק שהופגן בתקיפות האחרונות במזרח התיכון הוכיח שהטכנולוגיה האיראנית הבשילה מהר מהצפוי.

המשמעות של הנושא היא קריטית: בריטניה נדרשת כעת להשקעות עתק במיליארדי פאונד כדי לפתח או לרכוש מערכות הגנה אקטיביות, בדומה ל"חץ" הישראלי או ה"פטריוט" האמריקאי, שיוצבו על אדמתה. ללא צעד כזה, הממלכה נותרת תלויה פוליטית וצבאית במדינות אחרות, מה שמגביל את חופש הפעולה המדיני שלה מול ציר הרשע. "השמיים מעל לונדון אינם בטוחים כפי שחשבנו," מסכם הדיווח, "והזמן לרכישת הגנה עצמאית הולך ואוזל".
