מ"עם כלביא" ל"שאגת הארי": המהפך האסטרטגי ששינה את פני המזרח התיכון
והמעבר מתקיפות כירורגיות נגד מתקני גרעין – למערכה כוללת להפלת המשטר האיראני חושף את ההבדלים התהומיים בין המבצעים: כך נראים ההבדלים בין 12 ימי "עם כלביא" מול 12 ימי "שאגת הארי".

העימות הישיר בין ישראל ואיראן הגיע לשיאו עם פתיחת מבצע "שאגת הארי" ב-28 בפברואר 2026. היום, כשהמבצע נכנס ליומו ה-12, בולט הדמיון המקרי במשך הזמן למבצע "עם כלביא" מיוני 2025 – אך כאן מסתיים הדמיון. בעוד שהמבצע הראשון הסתיים בהפסקת אש בתום 12 ימים, המערכה הנוכחית מתנהלת כקואליציה התקפית עוצמתית המכוונת לשינוי סדר היום האזורי מן היסוד.
ההבדל המרכזי בין המבצעים טמון בהצהרת הכוונות ובמעורבות הבין-לאומית. במבצע "עם כלביא", המטרה הרשמית הייתה פגיעה בתשתיות הגרעין והטילים ליצירת תנאים לסיכול מדיני. ישראל פעלה אז במידה רבה לבדה, תוך שימוש בלוחמה פסיכולוגית ומבצע הונאה מתוחכם שכלל הפצת ידיעות כוזבות על דיוני קבינט בנושא עסקת חטופים ופגישות דיפלומטיות סרק, כל זאת כדי להרדים את ערנות המשטר.

התקיפות התמקדו באתרים טכנולוגיים: חיל האוויר השמיד בנתנז 1,700 צנטריפוגות מתקדמות מסוג IR-4 ו-IR-6, פגע במפעל ייצור האורניום המתכתי באספהאן והפציץ מחסני טילים תת-קרקעיים בכרמאנשאה. ארצות הברית הצטרפה רק בסוף המבצע, ב-22 ביוני 2025, ותקפה ב-12 פצצות MOP את מתקן פורדו, וב-30 טילי טומהוק את נתנז ואספהאן.
לעומת זאת, מבצע "שאגת הארי" הוגדר כמענה לטבח המפגינים באיראן, ונפתח במתקפת פתע משולבת של ישראל וארצות הברית כבר מהשנייה הראשונה. ב"שאגת הארי", המוקד עבר מהשמדת יכולות ייצור וטכנולוגיה למיטוט מוסדות השלטון והפסקת הלגיטימציה שלו.

כבר במכת הפתיחה חוסל המנהיג העליון עלי חמינאי בביתו בטהרן, יחד עם צמרת מערכת הביטחון שכללה את שר ההגנה נסירזאדה, מפקד משמרות המהפכה פאכפור, וראש המטה הכללי מוסאווי. בתוך דקה אחת בודדת, חוסלו 40 בכירים איראנים – מכה ששיתקה את שרשרת הפיקוד.
תקיפות אלו נועדו לקריעת מנגנוני הדיכוי: חיל האוויר הפציץ את מפקדות הבסיג' בטהרן, את מתקני "מטה ההכוונה האידאולוגי" ואת שערי כלא אווין, בו נכלאו ועונו מתנגדי משטר. ארצות הברית כיוונה לתשתיות השלטון ותקפה את תחנת הטלוויזיה הממשלתית, מתקני משטרה ומרכזי שליטה של משמרות המהפכה, במטרה להוכיח לאזרחי איראן שהמשטר אינו חסין.

הטיפול במערך הטילים הבליסטיים חושף גם הוא עליית המדרגה הדרמטית בין שני המבצעים. במבצע "עם כלביא", ישראל פעלה בשיטה כירורגית וממוקדת: מכת הפתיחה כללה תקיפה ייחודית של מטוסי F-16 שפגעו בפתחי הבונקרים במערב איראן כדי לכלוא את הטילים בקרקע ולמנוע שיגור מיידי. במהלך 12 ימי הלחימה הושמדו כ-120 משגרים, שהיוו כשליש מהמערך האיראני, לצד פגיעה במפעל לייצור טילים בשיראז ובאתרי שיגור בתבריז.
לעומת זאת, במבצע "שאגת הארי", ישראל וארצות הברית עברו לאסטרטגיה של השמדה טוטאלית. במטס התקיפה הגדול בתולדות צה"ל, שכלל 200 מטוסים, הושמדו מאות מטרות בבת אחת. עד ליומו ה-12 של המבצע הנוכחי, למעלה מ-300 משגרי טילים בליסטיים – המהווים על פי ההערכות כ-50% מהמערך הכולל הוצאו מכלל שימוש.

בעוד שבמבצע הקודם המוקד היה עיכוב היכולות, ב"שאגת הארי" הקואליציה כותשת את התשתית עצמה: חיל האוויר החריב את מתחם פרצ'ין – מרכז הפיתוח והייצור הקריטי של הטילים – ואילו מפציצי ה-B-2 האמריקאים השמידו באמצעות פצצות חודרות בונקרים אתרי טילים תת-קרקעיים שלמים ומפעלי הנעה בשאהרוד, מה שהוביל לצניחה של 86% ביכולת השיגור האיראנית בתוך ימים ספורים.
עליית המדרגה ב"שאגת הארי" באה לידי ביטוי גם בהרחבת היעדים למערך הלוגיסטי והתעופתי. בעוד שב"עם כלביא" הותקפו בעיקר שדות תעופה צבאיים במערב איראן, במבצע הנוכחי הושמדו על הקרקע בנמל התעופה מהראבאד 16 מטוסי תובלה ששימשו את כוח קודס להעברת אמצעי לחימה וכסף מזומן.

בנוסף, חיל האוויר הישראלי רשם הפלת בכורה עולמית של מטוס קרב יאק-130 באמצעות F-35I בשמי טהרן. התקיפות ב"שאגת הארי" כללו גם את בניין מועצת המומחים בקום בזמן הצבעה קריטית, ומפקדות גיס לבנון של כוח קודס. בניגוד ל"עם כלביא", שבו ישראל צמצמה מתקפות בטהרן תחת לחץ דיפלומטי של ממשל טראמפ בסוף המבצע, ב"שאגת הארי" הופצצו מאגרי נפט בתוך הבירה ותשתיות ממשלתיות נרחבות ללא היסוס.
בסיום מבצע "עם כלביא", הנתונים הצביעו על תמונה מורכבת: מתקן פורדו נהרס כמעט לחלוטין, ובנתנז הושמד החלק העל-קרקעי. עם זאת, כ-400 קילוגרם ברמה של 60% לא נפגע ונותר בידי איראן. לפי דיווחי סבב"א מפברואר 2026, איראן הספיקה לאחסן כמויות משמעותיות מהחומר במתחם תת-קרקעי באספהאן שנותר ללא פגע גם לאחר "עם כלביא", עקב הריסה חלקית בלבד של פתחי המנהרות.

במבצע הנוכחי, "שאגת הארי", הושם דגש מוחלט על השמדת המלאים הללו. חיל האוויר האמריקאי השתמש בארבעה מפציצי חמקן B-2 כדי לחדור את מנהרות האחסון באספהאן ולנסות לקבור או להשמיד את האורניום. נכון להיום, ההערכות הן כי חלק מהחומר עדיין קבור תחת הריסות האתרים.
הזירה הימית מציגה את השינוי הדרסטי ביותר. במבצע "עם כלביא", איראן איימה ושיבשה את השיט, אך המערכה הימית לא הובילה להכרעה פיזית של הצי. ב"שאגת הארי", לאחר שאיראן חסמה את מצר הורמוז ותקפה מתקני אנרגיה בקטאר ובסעודיה – כולל מתקן הזיקוק ראס תנורה של ארמקו, הקואליציה הגיבה בהשמדה פיזית של חיל הים האיראני.

בנמלי קונארק ובנדר עבאס הוטבעו הפריגטות "ג'מאראן", "דנה", "סהאנד" ו"זגרוס", יחד עם האונייה "מקראן" והצוללת "פאתח". האדמירל קופר הצהיר ביומו הרביעי של המבצע כי לא נותרו עוד כלי שיט איראניים מבצעיים במפרץ – הישג חסר תקדים ביחס לחיכוכים המוגבלים של יוני 2025.
התגובה הבין-לאומית השתנתה אף היא מקצה לקצה. ביוני 2025, מדינות המערב קראו לאיפוק ומדינות ערב גינו את ישראל בחריפות, תוך שערב הסעודית ומועצת שיתוף הפעולה של המפרץ מגדירות את התקיפה כ"איום על השלום". ב"שאגת הארי", מדינות המפרץ שספגו אש איראנית ישירה על דובאי וריאד, הפכו לשותפות בפועל.

קטאר הודיעה כי "איראן צריכה לשלם מחיר", ואיחוד האמירויות אף הצטרפה לתקיפות נגד מתקן התפלה איראני בתגובה לפגיעה במלון בורג' אל-ערב. בעוד שבמבצע הראשון רוסיה וסין גינו את ישראל במועצת הביטחון, במערכה הנוכחית הן מצאו עצמן מול חזית אמריקנית-ישראלית נחושה, המגובה בשליטה אווירית וימית מוחלטת ובלגיטימציה אזורית רחבה יותר הנובעת מהטבח שביצע המשטר באזרחיו.
הבדל אסטרטגי מהותי נוסף בין המערכות נעוץ בזהות השלוחות האיראניות שנרתמו לעזרת המשטר בטהרן. במבצע "עם כלביא", זירת המשנה המרכזית הופעלה מדרום: המורדים החות'ים בתימן הצטרפו ללחימה ושיגרו טילים וכטב"מים לעבר שטח ישראל, בזמן שחיזבאללה בלבנון שמר אז על איפוק יחסי והסתפק בגינויים ללא הצטרפות פעילה, החות'ים היו הגורם המרכזי שניסה לאתגר את מערכות ההגנה האווירית הישראלית מזירות מרוחקות.

לעומת זאת, במבצע "שאגת הארי", המשוואה השתנתה לחלוטין עם הצטרפותו הישירה של ארגון הטרור חיזבאללה למערכה, לראשונה מאז הסכם הפסקת האש של 2024, ארגון הטרור פתח בירי טילים מאסיבי לעבר מרכז וצפון ישראל, כולל מטחים לעבר גוש דן, חיפה ונהריה.
הצטרפות חיזבאללה הובילה את ישראל לפתיחת מערכה נרחבת בלבנון, שכללה תקיפות על מפקדות המודיעין בדאחייה, השמדת סניפי "אל-קרד אל-חסן" וכניסה קרקעית של אוגדה 91 לדרום המדינה. בניגוד ל"עם כלביא", שבו הלחימה נותרה במידה רבה מול איראן ושלוחיה הרחוקים, ב"שאגת הארי" ישראל מנהלת מלחמה עצימה בשתי חזיתות צמודות, כשהיא פועלת לעקירת הנוכחות האיראנית בביירות ובטהרן במקביל.

תקיפה באיראן | צילום: רשתות ערביות
גם עוצמת התגובה האיראנית והיקף השימוש בנשק ארוך-טווח השתנו ללא היכר בין שתי המערכות. במבצע "עם כלביא", איראן הגיבה בשיגור של למעלה מ-1,000 כטב"מים, בעיקר מדגמי שאהד 136 ו-129, וכ-500 טילים בליסטיים לעבר שטח ישראל בלבד.
רובם המוחלט של האיומים יורטו על ידי מערכות ההגנה הישראליות והירדניות, כשחיל האוויר והים הישראלי לבדם הפילו למעלה מ-480 כטב"מים בטרם חדרו לשטח המדינה. עם זאת, פגיעות בודדות בערים כמו בת ים, רחובות וחיפה גבו את חייהם של כ-30 אזרחים וגרמו לנזק כבד לרכוש ולתשתיות אנרגיה, כולל פגיעה במכון ויצמן ובבתי הזיקוק.

לעומת זאת, במבצע "שאגת הארי", איראן הפעילה את תוכנית "הבטחת האמת 4", שהפכה למתקפה אזורית חסרת תקדים בהיקפה. לצד שיגור מאות טילים לישראל, שגבו עד כה את חייהם של 12 אזרחים, טהרן הרחיבה את המערכה לשבע מדינות במפרץ הפרסי.
איראן שיגרה למעלה מ-2,000 חימושים לעבר איחוד האמירויות, ערב הסעודית, קטאר וכווית, ופגעה ישירות בסמלים אזרחיים כמו מלון בורג' אל-ערב בדובאי ובתשתיות נפט קריטיות של חברת "ארמקו".

במבצע הקודם איראן התמקדה בניסיון להרוות את ההגנה האווירית הישראלית, ב"שאגת הארי" היא ניסתה לשתק את הכלכלה העולמית דרך חסימת מצר הורמוז ופגיעה במתקני הנזלת גז בקטאר. למרות שרבים מהטילים יורטו, הפעם התקיפות כללו שימוש בטילים בליסטיים מתמרנים וחדירה למערכות מכ"ם אמריקניות ברחבי המזרח התיכון, דבר שכאמור הוביל לשינוי בעמדתן של מדינות המפרץ שהפכו למטרות ישירות במערכה.
בשורה התחתונה 12 בימי "שאגת הארי" לעומת "עם כלביא'", פי שמונה מטרות שהותקפו באיראן כמו גן, מטרות רחוקות יותר ובאזורים חדשים כגון דרום המדינה. זאת אל מול פחות שיגורים לעבר ישראל כאשר ישנו ירי טילים בודדים לעומת מטחים של עשרות ב"עם כלביא".
