בית המשפט העליון קבע בשבוע שעבר (חמישי) כי החברה המרכזית למשקאות קלים, מפיצת מוצרי קוקה-קולה בישראל, תשלם עיצום כספי של כ-30 מיליון שקל בעקבות פרשה שעסקה בניצול לרעה של מעמדה בשוק ובהפרת הוראות שנקבעו לה בעבר. החלטה זו התקבלה במסגרת ערעור שהגישה החברה על החלטות קודמות בנושא, כאשר עוד קודם לכן משכה החברה את מרבית טענותיה בערעור בעקבות הערות שהשמיעו שופטי העליון בדיון שנערך בספטמבר 2025.
2+הפרשה החלה בדצמבר 2019, אז קבעה הממונה על התחרות כי החברה המרכזית ניצלה לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין והפרה צו מוסכם ותנאים שהוטלו עליה בעבר. ההחלטה התייחסה לשש פרשיות שונות, ובמסגרתן הוטל על החברה עיצום כספי מקורי של כ-39 מיליון שקל. החברה ערערה לבית הדין לתחרות, אשר דחה את רוב טענותיה אך הפחית את הקנס לכ-36 מיליון שקל. בהמשך הוגש הערעור לבית המשפט העליון, אך לאחר הדיון החליטה החברה למשוך את רוב טענותיה.
בין הפרשיות מהן חזרה החברה במסגרת הערעור: מקרים של הוצאת מקררים של חברות מתחרות מנקודות מכירה, מדיניות להוצאת מכשירי "נסטי" של אסם מחנויות, הסכמי בלעדיות עם קמעונאים וכן מדיניות הנחות שקשרה בין מתן הנחה על מוצרי קוקה-קולה לבין רכישת מים של "נביעות".
2+לאחר צמצום הערעור, נותרו לדיון שתי סוגיות מרכזיות: סעיף בהסכמים עם קמעונאים שאיים בביטול ההתקשרות אם יעבירו חלק מרכישותיהם למתחרים, ומדיניות החברה נגד יבוא מקביל של מוצריה. בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי עצם הכללת הסעיף המאיים בהסכמי הסחר היוותה ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי. השופטים הסתמכו בין היתר על נוסח הסעיף, על מקרים שבהם נעשה בו שימוש בפועל כלפי לקוחות ועל עדותו של מנהל בכיר בחברה.
2+עם זאת, בנוגע למדיניות החברה נגד יבוא מקביל, קיבל בית המשפט את ערעור החברה המרכזית ודחה את ערעור הממונה על התחרות. השופטים קבעו כי בתקופה הרלוונטית ממילא לא התקיים יבוא מקביל חוקי של מוצרי החברה, ולכן לא ניתן לייחס לה הפרה בנושא זה. בסופו של ההליך נקבע כי סכום העיצום הסופי שיוטל על החברה המרכזית בפרשה יעמוד על כ-30 מיליון שקל.
