כאשר גרג אבל קיבל לידיו את הניהול בחברת ברקשייר האת'ווי מידיו של וורן באפט בסוף השנה שעברה, משקיעים רבים תהו כיצד יבחר לנהל את תיק ההשקעות המפורסם. אבל לא בזבז זמן ומיהר למכור חלק ממניות הצרכנות של החברה, ובהן אמזן ודומינו'ס פיצה. למרות השינויים הללו, יש מניה אחת ותיקה שאבל כמעט בוודאות לא ייגע בה: ענקית המשקאות קוקה קולה.
המספרים מאחורי הדיבידנד של קוקה קולה
הסיבה המרכזית לכוונה להחזיק במניה היא הדיבידנד שלה. השנה יקבלו בעלי המניות של קוקה קולה דיבידנד שנתי של 2.12 דולרים למניה. עבור משקיע חדש מדובר בתשואה צנועה של 2.4%, אך עבור ברקשייר התמונה שונה לחלוטין. החברה רכשה את 400 מיליון המניות שלה בין השנים 1988 ל-1994 תמורת כ-1.3 מיליארד דולר בלבד, וכעת היא נהנית מפירותיה של צמיחה שנמשכת עשרות שנים.
הודות לרכישה המוקדמת, ברקשייר צפויה לקבל השנה 848 מיליון דולר רק מתשלומי הדיבידנד של קוקה קולה. סכום זה משקף עבורה תשואת דיבידנד מדהימה של 65% על עלות ההשקעה המקורית שלה. מדובר בנתון שהופך את האחזקה במניה לרווחית מכדי שברקשייר תשקול למכור אותה, במיוחד לאור העובדה שקוקה קולה היא "מלכת דיבידנד" שהעלתה את התשלום במשך 64 שנים ברציעות.
עידן באפט נגמר: ברקשייר האת'וויי סוף סוף פותחת את הכספת
האתגרים של ענקית המשקאות והשינוי במגמה
עם זאת, ההחלטה להמשיך להחזיק במניה אינה מובנת מאליה. בעשור האחרון פיגרה מניית קוקה קולה באופן משמעותי אחרי מדד S&P 500. החברה הגיעה לבגרות והצמיחה שלה הואטה, כשהיא נשענת בעיקר על העלאות מחירים. במקביל, החברה מתמודדת עם מגמה שבה צרכנים רבים מתרחקים ממשקה הדגל שלה ומחפשים חלופות בריאות יותר, מה שמאלץ אותה להתאים את היצע המשקאות שלה.
למרות האתגרים הללו, בשנה האחרון עקפה מנית קוקה קולה את מדד S&P 500. החברה הציגה יכולת העלאת מחירים חזקה, והמעבר שלה למשקאות בריאות יותר במגוון המותגים שלה סייע להגדיל את ההכנסות. עבור אבל, שמבין היטב את העוצמה של נאמנות למותג ואת הערך של תשואת דיבידנד יציבה, קוקה קולה צפויה להישאר עוגן מרכזי בתיק של ברקשייר עוד שנים רבים.
