אנחנו נמצאים ביומה התשיעי של המלחמה, ויום זה מסמן נקודת מפנה לא רק עבורנו, אלא עבור האזור כולו. הדיווחים על כך ש-12 מדינות שונות פנו לישראל במטרה ליצור שיתופי פעולה אינם מקריים; הם מעידים על קריסה מהדהדת של אסטרטגיה רבת שנים במזרח התיכון.

במשך שנים, מדינות רבות באזור, ובראשן המפרציות, החזיקו בקונספציה של "הכלה ושקט תעשייתי". המחשבה המובילה הייתה שאם ישמרו על יחסים קורקטיים עם איראן, ינהלו איתה משא ומתן, יעשו איתה עסקים וישמרו על הכסף שלה – הן יקנו לעצמן תעודת ביטוח. האמונה הייתה שבאמצעות הכלת התוקפנות האיראנית, הן יימנעו מפגיעה.

אלו המדינות שאיראן תקפה – גם מחוץ למזרח התיכון | עושים סדר
המציאות של הימים האחרונים טפחה על פניהן. למרות הניסיונות לשמור על הסטטוס-קוו, איראן תקפה את המדינות הללו. התוצאה היא ההבנה הכואבת: מה שהיה הוא לא מה שיהיה. איראן התוקפנית אינה מכבדת את כללי המשחק הישנים.

שינוי כללי המשחק בהובלת ארה"ב
המשתנה המרכזי ששינה את המשוואה הוא כניסתה המסיבית של ארצות הברית לאירוע. צריך לומר את הדברים ביושר: ארצות הברית היא זו שמובילה כעת את המלחמה. כאשר המעצמה האמריקנית, בהובלת הנשיא טראמפ, לוקחת את המושכות וקובעת את האסטרטגיה, התיאוריות הישנות מתפרקות.
במצב אחר, ייתכן שהיינו רואים סבב מוגבל מול איראן. אבל כשהאמריקאים מובילים, המדינות המפרציות מבינות שהן חייבות לבחור צד. הן מבינות שבקצה המערכה הזו יהיו מנצחים ברורים, והן רוצות להיות חלק מהמזרח התיכון החדש והעולם החדש שייווצר כאן ביום שאחרי.

מ"כתישה" ל"הכנעה"
אנחנו עברנו שלב. אם עד עכשיו דיברנו במונחים של "כתישה" של איראן, כעת היעד השתנה ל"הכנעה". על פי הערכתי, משמרות המהפכה השלימו השתלטות מלאה על השלטון באיראן – כפי שראינו בהתקפות שלהם אפילו על הנשיא שלהם עצמם. הממשל הנוכחי באיראן הוא שלטון צבאי של משמרות המהפכה, והעולם המערבי, בהובלת ארה"ב, מבין שאין מנוס מהכנעת המשטר הזה.
הצטרפות המפרציות היא עניין של זמן
ראש הממשלה הבהיר שממשיכים בכל הכוח, והמסרים המגיעים מוושינגטון – מהנשיא וממזכיר המדינה – תואמים את הרוח הזו. המלחמה מתרחבת למקומות אחרים לגמרי ממה שהכרנו.

במציאות החדשה הזו, למדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, לא תהיה ברירה אלא להצטרף. הן לא יוכלו להישאר על הגדר. הן יצטרכו לקחת חלק פעיל במלחמה ולהצטרף למתקפה, כדי להבטיח את מקומן בצד של המנצחים. להערכתי, ההרחבה הזו של המעגל הלוחם והצטרפותן של מדינות נוספות באזור היא לא חזון רחוק, אלא תרחיש שצפוי להתממש כבר בימים הקרובים.
*הטור נערך מתוך הדברים שאגמר ברדוגו לטל מאיר במשדר המיוחד
