נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר אתמול (חמישי) כי המודיעין האמריקני מקיים מעקב לווייני הדוק ורציף אחר מתקני הגרעין ההרוסים של איראן, בראשם מתקן העשרת הדלק בפורדו שנפגע קשות בתקיפות אוויריות ביוני 2025.

במהלך ישיבת קבינט בבית הלבן שעסקה בהסכם הפסקת אש פוטנציאלי, אמר טראמפ כי האורניום הקבור בעומק של כ-260 עד 330 רגל מתחת לאדמה אינו מהווה איום מיידי, שכן כל התקרבות לאזור תזוהה באופן מיידי. הצהרת הנשיא הגיעה יום אחד בלבד לאחר שהבית הלבן יצא במתקפה חריפה נגד רשת בלומברג, בעקבות פרסום ביום רביעי שבו נטען כי חוסר היכולת של פקחי הגרעין לבקר באתרים מגביר את הסיכון לחמוש איראני.
הנשיא טראמפ הסיר חלקית את מעטה הסודיות מעל פעילותו המבצעית של "כוח החלל" האמריקני בכל הנוגע לניטור תשתיות הגרעין האיראניות שחרבו. לדבריו, ארה"ב הציבה לוויינים מתקדמים המכוונים ישירות אל אתרי ההעשרה, ומאפשרים פקוח הדוק ברמת רזולוציה שאינה מאפשרת לאיראנים לבצע שום מהלך מתחת לרדאר.

הנשיא פירט את היקף המעקב הטכנולוגי והרגיע את החששות הציבוריים: "לכוח החלל יש מצלמות חזקות מאוד המכוונות לאתרי הגרעין המושמדים של איראן, והן מחפשות כל ניסיון שאיראן עלולה לבצע כדי לפרוץ אל האורניום המועשר שעדיין קבור עמוק למטה. כל אינץ' מהאדמה הזו מכוסה במצלמות.
"יש לנו בערך תשע מהן, והן פועלות, ואנחנו מכסים את זה. לכן, אם מישהו בכלל יתקרב לזה – אנחנו נדע מה אנחנו צריכים לעשות. אני לא חושב שאיראן הייתה יכולה לעצור אותנו אם היינו רוצים, אבל אין שום סיבה לכך. יש לנו מצלמות חזקות מאוד".

בדבריו חשף הנשיא כי בתחילת המערכה, עוד לפני שצבא ארצות הברית השמיד את כל המערך הצבאי וההגנתי של איראן, נשקלה ברצינות האפשרות לשגר כוחות מיוחדים למשימה חשאית כדי להחרים ולשלוף את האורניום המועשר מהבונקרים התת-קרקעיים. עם זאת, ההערכה המקצועית הראתה כי מדובר באירוע שונה לחלוטין ממבצעים מהירים אחרים שביצעה ארה"ב בעולם.
טראמפ הסביר את הסיכונים ההנדסיים והצבאיים שהובילו לביטול המבצע הקרקעי: "חשבנו לעשות את זה ממש בהתחלה, כי הם לא היו שמים לב, אבל הם היו מגלים את זה בהמשך. זה לא כמו ונצואלה שבה אתה נכנס, נמצא שם עניין של דקות ואתה בחוץ. זה שונה. אתה צריך להיות שם במשך שבועיים, ואתה תזדקק לציוד מסיבי.

"היית צריך להטיס את הציוד ברכבת אווירית, ואתה יודע שאתה נמצא באזור מלחמה. מדובר במבצע בנייה גדול שהיה לוקח שבוע עד שבועיים. היינו משיגים את זה, אבל אמרתי שאני לא אוהב את הרעיון הזה. עדיין נשארו להם טילים, וזה אומר שהם היו מטרגטים את הכוחות וממשיכים להשליך אותם פנימה עד שאחד היה חודר, ואנשים היו נהרגים".
החשיפה של טראמפ לגבי אמצעי המעקב הטכנולוגיים נועדה להדוף גל של ביקורת תקשורתית שהתעורר בעקבות דיווח של רשת בלומברג. בדיווח נטען כי מכיוון שפקחי הגרעין הבינלאומיים אינם יכולים עוד לבצע בדיקות ופיקוח פיזי באתרי הגרעין האיראניים בעקבות תקיפות ההשמדה, המדינה נמצאת למעשה בסיכון גבוה יותר להשיג נשק גרעיני מאי פעם.

סגנית דוברת הבית הלבן, אנה קלי, הדפה את הדיווח בשפה בוטה ותקיפה: "הטענה שאיראן מסוגלת לייצר נשק גרעיני בצורה טובה יותר דווקא כאשר אין לה מתקני העשרת גרעין מתפקדים או הגנות צבאיות, היא ניתוח מטופש להפליא מצד בלומברג. היינו משתפים אותם בנתונים האלה לו רק היו פונים אלינו לקבלת תגובה לפני הפרסום".
במקביל להצהרות, גורמים רשמיים אישרו כי המידע על רמת המעקב מועבר למדינות בעלות ברית, בזמן שארה"ב ממשיכה לנהל את המגעים הדיפלומטיים מתוך עמדת כוח צבאית מוחלטת בשטח.

לאורך שנים, בנתה איראן את אתרי ההעשרה שלה עמוק בתוך בונקרים חצובים בסלע ובהרים, מתוך תפיסה מדעית וטקטית שעומק של מאות רגלים מתחת לאדמה יעניק חסינות מוחלטת מפני פצצות חודרות בונקרים מערביות. השמדת המערכים הללו והותרת האורניום המועשר כשהוא קבור ולכוד ללא יכולת חילוץ טכנולוגית עצמאית מצד טהרן, שינו לחלוטין את מאזן הכוחות במזרח התיכון והפכו את המרחב האווירי האיראני לפרוץ לחלוטין לניטור אמריקני.
