יחיא סינואר ומוחמד דף מעולם לא דימיינו לעצמם כי מתקפתם הרצחנית ב- 7 לאוקטובר ("הבטחת הפעם השנייה", או בכינויו המוכר "מבול אל אקצא"), לא רק שלא תביא לאי השמדת ישראל כפי שאולי ציפו וקיוו, אלא שבסוף המהלך, ובתוך כשנתיים וחצי, מתקפתם תביא לפירוק כל הציר השיעי, כמו באפקט הדומינו, שבסופו נופלת אבן הראשה- איראן, ובאיראן- חמינאי- מנהיגה הדתי-רוחני של ציר הרשע והאימפריה השיעית שבנה. בכך, טמון גם המסר האמיתי והעיקרי לכל אוייבינו- מי שפותח במלחמה נגד מדינת ישראל, סופו שיביא עליו אסון, לדורות!
5+מתקפת ה-7 לאוקטובר והשלכתה על פירוק הציר השיעי ואיראן
מתקפת הפתע הרצחנית ב-7 לאוקטובר תיזכר תמיד כאסון הגדול ביותר של מדינת ישראל. אכזריותם של מחבלי החמאס והעזתים, הגיעה לשיאים, הקורבנות הרבים וטראומת החטופים תישאר לעד. אולם, לאחר 875 ימים מההתקפה, ניתן לומר גם, שמתקפה זו היתה נקודת המפנה שהביאה לשינוי המציאות האסטרטגית האיזורית, ואף העולמית. מניתוח חומרים אוחר, עולה כי כוונתם של מוחמד דף ויחיא סינואר להשמיד את מדינת ישראל היתה חלק מרעיון חזוני-דתי, מימוש "ההבטחה השנייה" מהקוראן, בו המוסלמים מסלקים סופית את היהודים מאל אקצא. את התוכנית הזו, הם תיכננו וגיבשו יחד עם איראן, בראייה רב-זירתית הכוללת גם את חיזבאללה, ערביי יו"ש וערביי ישראל (התלכדות הזירות). בהמשך הלחימה, התנהלו דף וסינואר כסלאח א-דין החדש, אותו כובש מוסלמי נערץ, שבמחשבתם חשבו להחליפו.
אולם, "עם כלביא יקום וכארי יתנשא", בעוז, רוח וגבורה, השיבו לוחמינו מלחמה שערה, והפכו את יום האסון, למלחמה רב זירתית, קשה ומורכבת, אבל כזו, שבתהליך שיטתי פירקה את המרים שבאוייבינו. וכיום, לאחר הפגיעה הקשה בחמאס ובעזה, פורק הציר השיעי הכולל את חיזבאללה וסוריה. גם במהלך מבצע "עם כלביא", ובשיא כיום במבצע "שאגת הארי", מדינת ישראל באמצעות צה"ל וכוחות הביטחון המופלאים שלנו, מפרקים את איראן עצמה, אותה מעצמה (לשעבר) שיעית איזורית, ומחסלת בפעם השנייה את כל ראשי זרועות הביטחון, בראשם, את המנהיג העליון- הרוחני-דתי, אותו המן בן זמננו, זה שהוביל את תהליך תיכנון וניסיון השמדת ישראל, מאז מות חומייני ב-1989.
5+אכן, העיתוי לא מקרי, שבת "זכור" ("את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתך ממצרים" הציווי להשמיד את האוייב המר) מסמלת לנו, כעם הנצח והעם היהודי, שעלינו לסמוך על עצמינו, ועל אבינו שבשמיים ("אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות…לא תוכל לו, כי נפול תיפול לפניו"). ואם אני לוקח את הציווי לימינו- אזי הציווי הוא לפעול ביוזמה, ולקחת אחריות על ביטחוננו בכוחינו. כעת נראה שאנו בדרך להחזרת ההרתעה הישראלית, החזרת הביטחון העצמי, ושינוי יסודי של המציאות האסטרטגית האזורית והעולמית.
מה עוד צריך לעשות? מהישגים צבאיים להישג מדיני אסטרטגי
המלאכה עוד לא תמה, מעבר להישגים הצבאיים המרשימים ויוצאי הדופן בקנה מידה עולמי, שעוד יילמדו בוודאי במשך דורות בכל צבאות העולם, אנו צריכים למנף את שיתוף הפעולה יוצא הדופן עם בת בריתנו האסטרטגית- ארה"ב. שיתוף פעולה זה, המתחיל קודם כל בזכות הערכה הדדית, של שני מנהיגי המדינות – הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, הוא מודל ייחודי, יוצא דופן וחריג לכבוד והערכה הדדית, והבנה אסטרטגית של פעם בדור.
משם, הדרך לשיתוף פעולה צבאי- פתוח, והשמיים הם הגבול. את הנכס האסטרטגי הזה חייבים למצות עד תום במספר היבטים: במערכה מול איראן, ברצועת עזה, ובביצור הברית בין המדינות, באופן שתהיה מספיק חזקה גם "ליום שאחרי הנשיא טראמפ".
5+אז מה עוד נדרש לעשות? תוצאות המתקפה הצבאית צריכות להוביל לתכלית האסטרטגית והיא החלפת משטר האייתולות הרצחני, ושינוי המציאות. בנוסף, עלינו להגיע ליעדים אסטרטגיים ולא לעצור עד אשר נטפל ב-5 נקודות מרכזיות: (זאת ייעשה ע"י החלפת המשטר, או בהסכם כניעה!)
- גרעין – 0 יכולות גרעין. אין ולא תישאר שום יכולת גרעינית באיראן, לא חומר מועשר, לא מתקנים( שיושמדו באופן מלא וסופי), ולא טכנולוגיות. איראן תיפרד מיכולות הגרעין, ויוטלו עליה מגבלות קשות בנושא, המבטיחות שגם אם תרצה יום אחד לשקם ולשוב לתוכנית הגרעין הצבאית, לא תהיה לה יכולת, ויתקיים תהליך פיקוח ובקרה, ובעיקר אכיפה של מגוון אפשרויות (כלכליות, מדיניות, צבאיות), הכל בקואליציה רחבה של מדינות והסכמות. בכל זאת, מדינת ישראל נלחמה את מלחמת העולם כראש החנית נגד משטר הרשע הקיצוני.
- טילים – פגיעה ביכולות ההתעצמות ותוכנית הטילים והמדויקים (טק"ק, כטב"מים וטלי שיוט), באופן שיגבילו אותם בטווחים (המאיימים אף על מדינות אירופה), בטכנולוגיות, וכן בחומרים ואמצעי הייצור שלהם.
- שלוחים – דרישה להפסקת מימון וחימוש השלוחים האיראנים (חיזבאללה, מיליציות בעיראק, חות'ים, חמאס וגא"פ).
- חופש תנועה אזרחי ימי ואווירי – פתיחת מיצרי באב אל מנדב לשיט לנמל אילת המיובש מאז תחילת מלחמת חרבות הברזל, והסרת המצור הימי שהחות'ים הטילו. וחופש תנועה אווירי לטיסות אזרחיות בכל מרחב המפרץ.
- כח קודס – פירוק כח קודס, אותו כח של משמרות המהפכה, שכל תפקידו הוא השמדת ישראל באמצעות טרור.
אכן, המצב הרצוי הוא החלפת משטר, ושאיפה לחידוש יחסים כפי שהיה לפני המהפכה (אפשרי בעוד מספר שנים). ואם המשטר לא ייפול בזמן הקרוב (מהלך שהעם האיראני יהיה חייב לעשות בעצמו), אז יש לשאוף להגיע להסכם כניעה! לא פחות, בו כל התנאים הללו ייושמו, תחת בקרה ופיקוח בינ"ל (בדגש לאי שיקום יכולות ע"י סין ורוסיה), ויכולת אכיפה בכח צבאי ישראלי.
5+ומה עם עזה? זמן להכרעה
באשר לעזה, הניצחון באיראן צריך להיות מתורגם גם למינוף ההצלחה בעזה. כיצד? ראשית, בעצם ההסכמות ושיתוף הפעולה שבין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו. הבנה של טראמפ כמו באיראן, גם לעזה אין שום פיתרון אמיתי מלבד הכרעת חמאס והשמדתו, כולל הגירת מקסימום תושבים, והחזרת השליטה לידי ישראל.
כל פיתרון אחר בו עזה תשוקם ללא פירוק והשמדת חמאס באמת, יחזיר את האיום בעוד מספר שנים ליישובים, ולא פחות חמור- ייטע תקווה בקרב אוייבינו מסביב, בדגש לערביי יהודה ושומרון, כי הסלמה ולחימה, יביאו איתם תמורה אסטרטגית משתלמת, והיא הקמת מדינה פלסטינית. המתקפה באיראן מהווה הזדמנות אסטרטגית להכרעת חמאס, וללימוד אוייבנו לקח לדורות: פתחתם במלחמה ב-48'- קיבלתם נכבה, פתחתם במלחמה ב-67'- קיבלתם נכסה, פתחתם במלחמה ב7 באוקטובר 2023 – קיבלתם כארית'ה (אסון), ופירוק כל ציר הרשע.
5+ובכך, יחיא סינואר ומוחמד דף, לא רק שלא יהיו מודל לסלאח א-דין החדש, אלא לעולם יישאו עליהם לדיראון עולם, את שמו של אבן מולג'ם מורדי, שרצח בשנת 661 את עלי בן אבי טאלב, שאותו רואים השיעים כיורשו החוקי והיחיד של מוחמד. בראיית עומק, שוב הסונים הפילו את השיעים…..וימשיכו להנציח את הוויכוח הדתי ביניהם. צריך להדהד זאת, ועל-כך נאמר: בהצלחה ל-2 הצדדים.
עם ישראל חי.
