משמרות המהפכה האיראניים מתכננים להרחיב את פעילותם הימית אל נתיבי הסחר המרכזיים של מזרח אסיה. לפי תחקיר שפרסם איראן אינטרנשיונל, מקורות המקורבים למשמרות טוענים כי יחידה 4000 של ארגון המודיעין החלה לתכנן פעולות חבלה נגד ספינות מסחריות, צבאיות ופרטיות במצרי מלאקה ובנגקה, וכן בשלושה נמלים באינדונזיה ובסין, כך דווח היום (שלישי) בכלי התקשורת איראן אינטרנשיונל.
מי שעומד לפי הדיווח בראש התוכנית הוא רחמן מוגדם, מפקד יחידה 4000. בתקשורת הישראלית דווח בעבר כי מוגדם נהרג בתקיפות ישראליות -ב-4 במרץ 2026. יממה לאחר הפרסומים שוגרו שני כטב"מים איראניים לעבר נחצ'יבאן שבאזרבייג'ן, וב-CNN דווח כי השיגור היה נקמה על חיסולו של מוגדם בתקיפה שמשמרות המהפכה סברו כי ישראל ביצעה משטח שכנתה הצפונית של איראן. אלא שכעת טוענים המקורות כי הוא שרד וממשיך לעמוד בראש פעילות היחידה.
מוגדם כיהן בעבר כסגן המתאם של מערך ביטחון המידע במשרד ההגנה האיראני, לפני שקיבל את הפיקוד על יחידה 4000 – המוגדרת בתחקיר כזרוע המבצעים המיוחדים של מודיעין משמרות המהפכה. לפי הדיווח, היחידה עוסקת בהתנקשויות ובפעולות חבלה נגד מתנגדי המשטר ומטרות ישראליות מחוץ לאיראן.
התוכנית המיוחסת ליחידה אינה מתמקדת בנקודה אחת. שני המקורות מסרו כי בין היעדים נמצאות ספינות העוברות במצר מלאקה ובמצר בנגקה, לצד נמל טנג'ונג פריוק באינדונזיה ושני נמלים מרכזיים בסין – נינגבו-ג'ושאן ושנגחאי.
הבחירה במצר מלאקה משמעותית במיוחד. מדובר בנתיב הימי הקצר ביותר המחבר בין יצואניות האנרגיה במזרח התיכון לבין השווקים במזרח אסיה. במחצית הראשונה של 2025 עברו בו מדי יום 23.2 מיליון חביות נפט – כ-29% מכלל הסחר הימי העולמי בנפט. לפי התחקיר, שיבוש בו במקביל לפגיעה בתנועה בהורמוז עלול ללחוץ על שני צירי האנרגיה המרכזיים המחברים את המזרח התיכון לאסיה, להאריך מסלולי הפלגה ולהגדיל את עלויות השינוע.
מצר בנגקה, הנמצא בין סומטרה לאי בנגקה שבאינדונזיה, קטן ופחות משמעותי ברמה העולמית, אך משמש חלק מרשת השיט האזורית. הוא מהווה את המסלול הקצר ביותר בין מצר סונדה לסינגפור, ולכן פגיעה בביטחון השיט בו עלולה לצמצם גם נתיבים חלופיים באזור.
התוכנית המדווחת מגיעה בתקופה שבה טהרן כבר מפעילה לחץ על נתיבי שיט אחרים. לפי המקור, מאז פרוץ המלחמה בת 40 הימים איראן סגרה את מצר הורמוז, בעוד החות'ים הנתמכים בידי טהרן שיבשו את מעבר הספינות בבאב אל־מנדב. לפני כחודשיים אף הזהיר מוחסן רזאי כי אם המלחמה והמצור הימי יימשכו, איראן תרחיב את העימות לאוקיינוס ההודי ולים התיכון. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, אמר באותה תקופה כי ל"ציר ההתנגדות" יש מטרות ימיות נוספות מעבר להורמוז ולבאב אל-מנדב.
אחד החלקים המרכזיים בתחקיר עוסק באופן שבו, לפי המקורות, נבנתה התשתית המבצעית במזרח אסיה. הטענה היא שמשמרות המהפכה ביקשו לגייס אזרחים שאינם איראנים, כדי שיוכלו להתנער מאחריות במקרה שפעולת חבלה תיחשף. לאחר הגיוס, לפי הדיווח, הפעילים הובאו לאיראן לצורך הכשרה ומשם נשלחו חזרה לאזור.
בתאילנד מצביע התחקיר על סייד מומן סאקיטיצ'ה, בכיר בקהילה השיעית המקומית. לפי הדיווח, הוא נסע לפני כשנתיים לאיראן ונפגש בטהרן עם נציגי חמאס במסגרת המגעים לשחרור 31 חטופים תאילנדים שהוחזקו ברצועת עזה. הוא מתואר גם כמקורב לסולימאן חוסייני, איש דת יליד תאילנד שלמד בעבר עם חסן נסראללה בסמינר דתי בקום.
חוסייני עומד בראש קרן אל־מהדי בתאילנד ומשמש אימאם במסגד רוחאללה בעיר נאקון סי תמרט. לפי התחקיר, הוא משתף פעולה עם אוניברסיטת אל־מוסטפא בקום, מוסד שהוטלו עליו סנקציות אמריקניות בשנת 2020 בטענה לקשרים עם פעילות כוח קודס ולסיוע בגיוס עבורו.
מוקד הפעילות העיקרי, לפי שני המקורות, נמצא דווקא באינדונזיה. שם מוזכרים שני אנשי דת נוספים: סייד זוהיר יחיא, העומד בראש ארגון אהל אל-בית במדינה, ועבדאללה סקאף, העומד בראש סמינר דתי בעיר בוגור ומשמש גם כראש ארגון צעירי אהל אל-בית. לפי הדיווח, סקאף נוסע באופן קבוע לטהרן ולקום.
המקורות טוענים כי שני האינדונזים, יחד עם סאקיטיצ'ה בתאילנד, הציגו מועמדים ליחידה 4000. לאחר מכן, מוחסן אגאזאדה ווחיד יקה־דהקאן קיבלו אחריות על גיוסם והכשרתם. יקה-דהקאן הוא, לפי התחקיר, אחיו של עלי יקה־דהקאן – קצין בכיר במודיעין האיראני המכונה "דוקטור". עוד נטען כי לפני שבעה חודשים נעצרו בטורקיה שישה חברי רשת הקשורה אליו בחשד לריגול אחר בסיס אינג'ירליק ולניסיון להבריח כטב"ם לקפריסין.
איראן אינטרנשיונל טוען כי הצליח לזהות שלושה מהאנשים שגויסו עבור הפעילות הימית. הראשון הוא פנדו יודאהווינאטה, שמוצג בתחקיר כחבר רשמי בחיזבאללה וכמי שנכנס למערך הביטחוני האיראני לאחר שהגיע לטהרן. לפי המקור, הוא היה אחראי לניסיון פיגוע התאבדות נגד שגרירות ישראל בבנגקוק לפני 32 שנה, ושמו נקשר גם לפיגועים בסרי לנקה.
לצדו מוזכרים שני אזרחים אינדונזים נוספים – ארדיאנטה מוטוהא ומוחמד חוסיין. לפי התחקיר, השלושה נסעו לטהרן ועברו שם הכשרה שנועדה להכין אותם לפעילות חשאית בנמלים ובנתיבי המים של מזרח אסיה.
אם התוכנית המתוארת אכן תצא לפועל, המשמעות עשויה לחרוג בהרבה מפגיעה בספינה בודדת. חלק ניכר מהנפט העובר בהורמוז ממשיך לשווקים באסיה, ומלאקה מהווה חוליה מרכזית בהמשך המסלול. פעילות חבלה במלאקה, בנגקה ובנמלי סין ואינדונזיה, במקביל לשיבושים בהורמוז ובבאב אל-מנדב, עלולה להרחיב את הלחץ האיראני אל נתיבי הסחר המחברים בין המזרח התיכון למזרח אסיה
