פרסמנו הערב (ראשון) בחדשות 14: לאחר האישור הרשמי על מותו של חמינאי – לראשונה מתחילת המלחמה – המזרח התיכון ניצב בפני מציאות חדשה לחלוטין. צה"ל החל היום לתקוף מטרות אסטרטגיות של המשטר האיראני בלב טהרן, במהלך שמסמן את תחילתו של השלב המכריע בעימות. 36 שעות לתוך מבצע "שאגת הארי", כבר ניתן לשרטט את מפת הדרכים המסתמנת ואת עוצמת המהלומה שמנחיתות ישראל וארצות הברית על אדמת איראן.
חלוקת העבודה בין חיל האוויר הישראלי לצבא ארה"ב נראית הדוקה מאי פעם. עד כה, הוטלו קרוב ל-1,400 חימושים על ידי כוחותינו, כשצבא ארה"ב תוקף מספר דומה של מטרות, פער של כמאה בלבד. התיאום הזה אפשר פגיעה מדויקת ב-24 מחוזות שונים ברחבי המדינה, מתוך בנק מטרות עצום שהוכן מבעוד מועד למקרה של עימות ישיר ורחב היקף.
במרכז התוכנית המבצעית עומדת המטרה לגרוע באופן דרמטי את יכולת השיגור האיראנית. ישראל מתמקדת במקסימום מטרות הקשורות לפרויקט הטילים, מתוך הבנה כי זהו האיום המיידי על העורף. גורם ביטחוני הסביר היום את האסטרטגיה בפשטות: בעוד שאיראן שואפת להעלות את כמות הטילים בכל מטח שהיא מוציאה, היעד של בעלות הברית הוא להשאיר אותם על יכולת שיגור של מספר חד-ספרתי בלבד.
אולם, התקיפות לא עוצרות רק ביכולות צבאיות טקטיות. על הפרק נמצאות גם מטרות הגרעין, לצד תוכנית תקיפה מקיפה הכוללת את סמלי השלטון ובכירים נוספים במשטר. דגש מיוחד הושם על "כוחות הדיכוי" – משמרות המהפכה והבסיג'. ההנחה האסטרטגית היא שפגיעה אנושה במנגנונים אלו, במקביל ליציאת מיליוני אזרחים לרחובות בשל חוסר היציבות, תסלול את הדרך להפיכה פנימית שתפיל את המשטר.
אגרוף אחד: כך מחלקות ארה"ב וישראל את מטרות התקיפה באיראן
היעד הסופי של סילוק משטר האייתוללות נותר על השולחן, אך ישראל וארה"ב מציבות גם "חלון יציאה" להנהגה המקומית. כאשר המסר המועבר הוא ברור: אפשרות לבחור בין עזיבת איראן וקבלת מקלט מדיני, לבין המשך כתישה צבאית בכל הכוח. כעת, כשהנהגת המדינה נמצאת בוואקום שלטוני עמוק, העיניים נשואות לניסיונות ההישרדות האחרונים של המשטר בצל המערכה הכבדה.
