פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום (שלישי) את עמדתה הרשמית, באשר לניסיונות השר לביטחון לאומי לעצור את פסק הדין שהורה על קידומה המיידי של רפ"ק רינת סבן. המדינה הבהירה בתגובתה כי דין בקשת השר לעיכוב ביצוע להידחות, שכן הוא לא הוכיח סיכויי ערעור או נזק בלתי הפיך.
3+הפרקליטות הדגישה כי העיכוב המכוון מעביר מסר מרתיע לכל קציני המשטרה, לפיו שיקולים זרים יכולים לחסום קידום מקצועי גם לאחר הכרעה שיפוטית ברורה שקבעה כי השר פעל בחוסר סבירות קיצוני. בתגובה צוין כי "כל שיהוי נוסף עלול להעצים את החשש לפגיעה בעצמאות המשטרה ובגורמים האמונים על החקירות".
עוד נכתב בתגובה כי "עמדת השר בעניין זה עומדת בניגוד קוטבי לעמדת גורמי המקצוע הבכירים ביותר במשטרת ישראל וזאת בלא כל בסיס וללא כל הנמקה של ממש". הפרקליטות הוסיפה כי התנהלות השר מעלה "חשש סביר וממשי בדבר קיומם של שיקולים זרים ובלתי ענייניים העומדים ביסוד ההימנעות מקידומה של העותרת".
3+לדברי המדינה, החלטת השר "מעבירה מסר מרתיע לקציני משטרת ישראל ביחס למעורבות בחקירת אישי ציבור וכי קידומם יהיה תלוי בשיקוליו הפוליטיים של השר, וזאת בניגוד לדין". המדינה דחתה את טענת השר כי אינו "חותמת גומי" וציינה כי "סטייה מהמלצת גורמי המקצוע בלא טעם מבורר והתעלמות משיקולים רלבנטיים יכולה לבסס מסקנה כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות".
הרקע לפרשה החל בדצמבר 2024, אז אישר השר בן גביר את מינויה של סבן לתפקיד עוזרת ראש אח"מ, תפקיד הנלווה לדרגת סגן-ניצב. למרות האישור המקורי, חלה תפנית בעמדת השר לאחר שסבן מסרה עדות בתיק 4000 (פרשת וואלה-בזק) ועסקה בחקירת יועצי ראש הממשלה.
3+מאז סיום קורס הפו"מ שלה באפריל 2025, נמנע השר מלהעניק לה את הדרגה באופן פורמלי. רק לאחר לחץ משפטי העלה טענות לגבי תפקודה וציוניה. כאשר המפכ"ל וסגל הפיקוד דחו אותן. בשבוע שעבר קבע בית המשפט כי התנהלות השר לוקה בחוסר סבירות קיצוני והורה על קידומה המיידי.
הדבר הוביל לבקשת עיכוב הביצוע של השר, שנדחתה כעת על ידי המדינה. הפרקליטות סיכמה כי השר מנסה "לאתר מן הגורן ומן היקב" נימוקים להימנעותו הבלתי סבירה, ודרשה את ביצוע פסק הדין לאלתר.
