accessibility-icon
share-icon
סיכום הדיון בבג"ץ

דורס את קדושת הכותל: הכותרות והציטוטים מהדיון בבג"ץ

יצחק אבוחצירא

יצחק אבוחצירא

ל שבט ה'תשפו (17.02.26)

314

22

like

86

dislike

השופט עמית מוביל מחטף שיפוטי להפיכת שריד בית המקדש לזירת פרובוקציה רפורמית • תוך התעלמות מהלכה בת אלפי שנים ומחוסר סמכות חוקית, דן בית המשפט בשינוי צביון האתר הקדוש ביותר לעם היהודי, בדרך לפגיעה אנושה בזהותה היהודית של המדינה ובסטטוס-קוו • הדיון הסתיים כעבור למעלה משעתיים, לפי שעה אין צפי להחלטה בנושא


המאבק על הכותל: הבוקר (שלישי) נערך דיון דרמטי בהרכב מורחב של 7 שופטים בבג"ץ בראשם השופט יצחק עמית, שעסק בעתירות של הרפורמים ונשות הכותל לאפשר להם תפילה מעורבת ברחבת הכותל, ביצוע טקסים – והדבר הגרוע ביותר: להכיר בהם רשמית כגורם דתי משמעותי, דבר שיאפשר בהמשך פתח לקידום נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת.

maximize-image
images-count4+
צילום: הדס פרוס, פלאש 90

כתבנו יאיר אלטמן סיכם את הדיון בסיומו: "יש כאן שאלה, האם בג"ץ יתערב ויוציא צו מוחלט אחרי שהוא כבר הוציא לפני כמה שנים צו על תנאי שיחייב את המדינה להקים רחבה כחלק ממתחם הכותל, רחבה שבה יותרו תפילות מעורבות לפי בקשת הרפורמים וארגונים ליברליים יהודים אחרים.

יש רחבה שבה מתאפשרות תפילות מעורבות באזור קשת רובינסון, אבל היא רחבה קטנה, היא לא מסודרת כמו שצריך והעותרות או העותרים מבקשים בעצם שזה יהיה חלק ממתחם הכותל. הרבנים הראשיים והרבנות הראשית שמיוצגת בנפרד מתנגדים לדבר הזה, הם טוענים שלבג"ץ אין סמכות להתערב בסדרי תפילה ושכך קבע בית המשפט לאורך כל השנים, לאורך כל פסיקותיו.

maximize-image
images-count4+
נשות הפרובוקציה | צילום: הדס פרוס, פלאש 90

גם עו"ד דורון טאובמן, שייצג את הרבנות הראשית בדיון, סיכם: "הדיון נפתח בכך שהשופט עמית הורה שהדיון ייערך רק בעניין טכני של הסדרת הרחבה, הרחבה הדרומית. כאשר המשמעות של אותו הסדר טכני הוא בעצם לאפשר תפילה מעורבת בכותל המערבי. הסעד הזה מעולם לא נידון על ידי בית משפט, מעולם לא ניתנה פסיקה בסוגיה הזאת, ובית המשפט לא מוסמך לדון בסוגיה הזאת. זה עניין דתי".

לדבריו, "לאורך כל השנים בפסיקות של כל נשיאי בית המשפט העליון נקבע: זה אקס טריטוריה של בית המשפט. בית המשפט לא רשאי להתערב, בית המשפט לא רשאי ליטול לעצמו סמכות, ובוודאי גם אין לו את הכלים לא לקבוע מה דין בית כנסת, מה דיני קדושה, מה דין מחיצה, כי עם כל הכבוד זה מקום קדוש".

מהלך הדיון:

כבר בפתח הדיון קבע השופט עמית כי "על הממשלה לקבוע הסדרים ותנאים מתאימים, שבגדרם תוכלנה נשות הכותל לממש את זכותן לתפילה כמנהגן ברחבת הכותל המערבי. חלפו 23 שנים, אנחנו בעצם עומדים באותו מקום". יצוין כי עצם התערבותו של בג"ץ בנושאי דת מהותיים היא מסוכנת, שכן לשופטי העליון את הסמכות לעסוק בדברים אלו.

עמית הדגיש כי הדיון לא נועד כדי לשמוע טיעונים על האם אפשר לקיים תפילה מעורבת בכותל – אלא מדוע הנושא לא מקודם. "הטיעונים האלה נשמעו כבר בדיונים הקודמים. נקודה. מה שאנחנו נעשה היום, אנחנו נקבל עדכונים מעשיים והבנה מה הם החסמים העומדים בפני יישום ההנחיות ולמה בעצם הדברים טרם הגיעו לכדי פתרון" אמר.

מנגד, עורך הדין המייצג את הרבנות הראשית דורון טאובמן טען כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בעניין: "לבית המשפט אין סמכות לדון בסוגייה זו של סדרי תפילה, כמו שבית המשפט לא ישפוט בחליצת נעליים במסגד. כל הנושאים הללו הם אקס טריטוריה, בית המשפט לא יכול לפסוק". הוא הוסיף כי "יש לנו 16 מיליון איש שבאים כל שנה, ויש כאן 20 נשים שמבקשות משהו אחר. לא יכול להיות שמצד אחד לבית המשפט אין סמכות לדון, ומצד שני בהוראות סותרות הוא מעביר לעירייה הוראות".

נציג הקרן למורשת הכותל, תקף את פרובוקציית נשות הכותל: "אין לנו שני עברי מתרס, נשות הכותל מתעקשות להיכנס לעזרת הנשים, איפה שיש הכי הרבה נשים שאינן מסכימות עם אופן הפולחן שלהן. זו חבית נפץ שמתפוצצת, לא משנה כמה ננסה לעצור את זה". עמית הסכים עם דבריו: "הכותל אינו מקום לזירת הפגנות".

עורך הדין הוסיף: "הרחבה הדרומית פעילה, זרמים אחרים עושים בה שימוש. יש חלופה. אם יש חלופה כזאת, וגם בית המשפט אמר בדיונים קודמים, מי שאינו רוצה להתפלל לפי מנהג המקום שיתכבד וילך לרחבה הדרומית שהיא פעילה". הוא הוסיף כי על אף האפשרות של נשות הפרובוקציה להתפלל ברחבה הדרומית, הן נכנסות להתפלל בכוונה עם ספרי תורה בעזרת הנשים המקורית".

גם בא כוחם של ישיבת הכותל, עו"ד זאב שרף, טען אף הוא כי אין לבית המשפט סמכות לדון בעניין, ותקף את החלטת השופטים שלא לדון בעניין התפילה המעורבת אלא באיך תתקיים התפילה: "הנושא כאן הוא חופש הפולחן, על כן יושבים כל המכובדים משמאלי (הרפורמים), ועותרות כפי שעותרות, ועותרים כפי שעותרים.

"הנושא הוא מה דרך הפולחן הנכונה, האפשרית, הראויה, במקום הקדוש, הוא הכותל המערבי ורחבתו. זה הדיון. ועל הדיון הזה, כבודכם מדלגים ומציעים לנו לדון בעניינם של קרשים, שאנחנו לא מזלזלים בהם. אני חושב, כבודכם, שאי אפשר שכבודכם ייתנו ולו החלטות ביניים בדין הזה, מבלי שנושא הסמכות יוכרע".

האם לבג"ץ יש סמכות לדון על הכותל המערבי?

פרופ' משה כהן אליה התייחס בשידור למה שמנסה לעשות בג"ץ בדיון על הכותל. "עמית מאוד נחוש, הוא הדגיש שמדובר בשלב של לאחר מתן צו על תנאי, הוא אפילו לא רוצה לשמוע את הטיעונים המשפטיים. הם מניחים שיש להם סמכות".

לדבריו, "זה בניגוד לפסק דין עקרוני שניתן, פסק דין בפרשת חוגים לאומיים, ששם קבעו שככל שמדובר בכללים לגבי הפולחן, אין לבג"ץ סמכות. הם משחקים פה משחק כפול ולמה הם עושים את זה? כי הם לא רוצים לעסוק בוויכוחים בין הכנסייה הקופטית לכנסייה הארמנית, הם לא רוצים לעסוק בוויכוחים בין כנסיות אחרות, הם רק רוצים להסדיר את נושא הכותל.

"הם משחקים כאילו יש להם סמכות כאשר מדובר ברפורמים, ואין להם סמכות כאשר מדובר בקבוצות אחרות. הם מתחמקים מזה בכוונה. ואם אני הייתי נציג של העותרים או נציג של הרבנות, הייתי מתעקש לטעון את הטענה שאין להם סמכות, אין להם דרך להימלט מזה. הם יודעים את זה ולכן הוא מתחמק מזה".

כהן אליה הסביר בהמשך את הפוליטיקה מאחורי השפיטה של יצחק עמית ושות'. "הם כרגע החליטו ללכת רק על הבייס, לא מעניין אותם הימין. עכשיו גם בבייס הם בבעיה, כי בנושא של הפצ"רית, בנושא של שדה תימן, אנשים גם בבייס שלהם לא אוהבים את מה שהם עושים. אז מה האסטרטגיה? ללכת על הראש של הדתיים. זה תמיד הייתה אסטרטגיה לייצר לגיטימציה. 'הנה אנחנו מגינים על חופש הדת, הנה אנחנו מגינים על הרפורמים, הנה אנחנו יוצאים נגד הרבנות השנואה, הנה אנחנו מוציאים סוף סוף פסק דין שאתם תמחאו לנו כפיים'. זאת הפוליטיקה".

לדבריו, "זה לא סתם הם החליטו עכשיו לדון בעניין הזה. וזה לא סתם שהם באים עכשיו כבר עם החלטה מוכנה מראש. וזה לא סתם שהם הולכים לטאטא את הטענה לגבי חוסר הסמכות, שהם יודעים שיש להם בעיה מאוד מאוד קשה בטענה הזאת. הם הולכים להעביר פסק דין פוליטי: 'הנה אנחנו איתכם, תתיישרו איתנו, אנחנו מובילים את המחנה ומצופפים שורות'. זאת הפוליטיקה של מה שאנחנו רואים פה".

אבי מעוז: "מקווה שבג"ץ יתעלה על עצמו"

בריאיון לבועז גולן אמר ח"כ אבי מעוז: "האירוע הזה מתרחש כבר מזה כעשר שנים, דיון בבג"ץ על הבקשה של התנועה הרפורמית ומה שקרוי הקבוצה של השמאל הרדיקלי נשות הכותל להפר את כל כללי ההתנהגות בבית כנסת, במקום קדוש לעם היהודי, ועוד במקום הקדוש ביותר לעם היהודי".

לדבריו, "מאז אותה החלטה אומללה לבנות להם רחבה שהיא תהיה רחבה שבניגוד לכללי התפילות ליד הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, אנחנו נבוכים בהחלטה הזאת. ברוך השם היום יש דיון בבג"ץ ופעם ראשונה לרבנות הראשית הותר לייצג את עצמה על ידי עורך דין משלה".

מעוז ציין כי "לפי מה שהספקתי לשמוע בשידור שלכם, בשידור הישיר משם, הוא בוודאי טוען את עמדת הרבנות הראשית שהכותל המערבי שריד בית מקדשנו הוא מקום קדוש בקדושה עליונה לכל אורכו, ולכן כללי ההתנהגות שם צריכים להיות כללי ההתנהגות כפי שמתנהגים בבית כנסת. כמו שמתפללים על פי הדת היהודית מזה 3000 שנה, כך צריך להתפלל בכותל המערבי".

מעוז הוסיף: "אני מקווה בעזרת השם שהבג"ץ יתעלה על עצמו ולא יחשוב שהוא יכול להרוס את הזהות היהודית של המדינה, את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי כרגע, לעפר תחת רגליו ולהפוך את כל כללי ההתנהגות ויתיר תפילה מעורבת, בעזרת השם זה לא יהיה.

maximize-image
images-count4+
צילום: הדס פרוס, פלאש 90

"היום הדיון בבג"ץ, אני לא יודע בדיוק על מה הדיון בבג"ץ, אבל בג"ץ כבר קבע שתינתן רחבה וברחבה הזאת יוכלו להתפלל בה כפי התנועה הרפורמית וכפי המסורת הרפורמית, אבל זה לא המסורת היהודית, זה לא המסורת שעל פיה נקבעה ההלכה היהודית, שתפילה צריכה להיעשות ביראת שמיים, בכובד ראש ולא על ידי ערבוב בין שני המינים. בעזרת השם היום זה לא יהיה".

בחסות בג"ץ: המקום הקדוש ביותר לעם היהודי נמצא בסכנה

הדיון שנערך בבג"ץ היה למעשה המשך ישיר לאירועי חודש שבט תשע"ו (2016). בדיוק לפני עשר שנים קיבלה הממשלה החלטה דרמטית על אימוץ "מתווה הכותל" – תוכנית שנועדה לשנות מן היסוד את אופיו של הכותל המערבי.

המתווה לא עסק רק בשיפוץ טכני, אלא כלל בתוכו משמעויות מרחיקות לכת: הראשונה – בניית רחבת ענק לתפילות מעורבות ושלא על פי ההלכה. השנייה – לראשונה בהיסטוריה, המדינה הייתה אמורה להעניק הכרה וניהול רשמי לנציגי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בתוך מתחם הכותל, והשלישית – הקצאת מיליוני שקלים בשנה לניהול הרחבה על ידי ועדה משותפת לאותם ארגונים.

maximize-image
images-count4+
צילום: הדס פרוס, פלאש 90

כבר אז, ההתנגדות הציבורית לא איחרה לבוא. מתוך הבנה שהקרב על קדושת הכותל לא יוכרע רק בדיונים משפטיים אלא בנוכחות בשטח, החלו גורמים תורניים וארגונים כמו "מרכז ליב"ה" לארגן תפילות המוניות. ראשי חודשים וחול המועד הפכו למפגני עוצמה של נאמני הכותל, שהבהירו כי הציבור אינו מוכן למכור את קודשי ישראל תמורת שקט פוליטי.

הלחץ הציבורי עשה את שלו, ולאחר שנה וחצי של מאבק הסברתי ופוליטי, הודיעה הממשלה על הקפאת המתווה – צעד שנתפס כניצחון גדול לשמירת הסטטוס קוו.

maximize-image
images-count4+
צילום: אריק מרמור, חיים גולדברג, פלאש 90

למרות ההקפאה, המאבק לא פסק לרגע. מדי ראש חודש מגיעות קבוצות של נשים רפורמיות לרחבת הכותל, לבצע את הפרובוקציה המכוונת שלהן שנועדה לייצר כותרות ולחץ על מערכת המשפט. במקביל, הזירה המשפטית נותרה פעילה, כשהעתירה נגד הרבנות הראשית והממשלה היא זו שתעלה מחר לדיון.

עקבו אחרינו גם ב-Google News