שולחים ידים בקודשי ישראל: בית המשפט העליון דן הבוקר (שלישי) בהרכב מורחב של שבעה שופטים בהובלתו של השופט עמית, הידוע בתפיסתו הפרוגרסיבית, וידון בעתירות השמאל בהובלת ארגונים רפורמים ונשות הכותל, בדרישתם לקיים תפילות רפורמיות המנוגדות ליהדות המקורית מזה שנים. השופטים הנוספים שייקחו חלק בדיון הם: נועם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב.
5+בתחילת הדיון, מתחו השופטים ביקרות חריפה על עיריית ירושלים, והשופט עמית תקף את עיריית ירושלים על האיחור בהגשת תגובתם בעניין: "מסתבר שבעיריית ירושלים, מצליחה להרים כל קושי אפשרי. כלומר, אתם מתייחסים לממשלת ישראל, אנחנו יודעים, יש שוויון בפני החוק, כאל אחרון האנשים במדינה שמבקש להקים פרגולה. זו ממשלת ישראל, תכבו אותה".
מנגד, עו"ד של העירייה זרק את האחריות על הממשלה ורשות העתיקות וטען כי הם הציגו את עמדתם בנושא אך לא זכו לתגובה או להידברות. בתגובה, השופט עמית הציע בחצי הלצה להקצות לנוגעים בדבר חדר, שבו ילבנו את העניינים.
כמו כן השופטים סירבו לדון בטענות האם אפשר לקיים תפילה מעורבת ברחבת הכותל אלא מדוע הנושא לא מקודם. עורך הדין המייצג את הרבנות הראשית טען כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בעניין: "לבית המשפט אין סמכות לדון בסוגייה זו של סדרי תפילה, כמו שבית המשפט לא ישפוט בחליצת נעליים במסגד. כל הנושאים הללו הם אקס טריטוריה, בית המשפט לא יכול לפסוק".
עו"ד הוסיף: "יש לנו 16 מיליון איש שבאים כל שנה, ויש כאן 20 נשים שמבקשות משהו אחר. לא יכול להיות שמצד אחד לבית המשפט אין סמכות לדון, ומצד שני בהוראות סותרות הוא מעביר לעירייה הוראות".
5+עורך הדין מטעם הקרן למורשת הכותל, תקף את פרובוקציית נשות הכותל: "אין לנו שני עברי מתרס, נשות הכותל מתעקשות להיכנס לעזרת הנשים, איפה שיש הכי הרבה נשים שאינן מסכימות עם אופן הפולחן שלהן. זו חבית נפץ שמתפוצצת, לא משנה כמה ננסה לעצור את זה". עמית הסכים עם דבריו: "הכותל אינו מקום לזירת הפגנות".
לדברי עורך הדין: "הרחבה הדרומית פעילה, זרמים אחרים עושים בה שימוש. יש חלופה. אם יש חלופה כזאת, וגם בית המשפט אמר בדיונים קודמים, מי שאינו רוצה להתפלל לפי מנהג המקום שיתכבד וילך לרחבה הדרומית שהיא פעילה". הוא הוסיף כי על אף האפשרות של נשות הפרובוקציה להתפלל ברחבה הדרומית, הן נכנסות להתפלל בכוונה עם ספרי תורה בעזרת הנשים המקורית.
5+בא כוחם של ישיבת הכותל, עו"ד זאב שרף, טען אף הוא כי אין לבית המשפט סמכות לדון בעניין, ותקף את החלטת השופטים שלא לדון בעניין התפילה המעורבת אלא באיך תתקיים התפילה: "הנושא כאן הוא חופש הפולחן, על כן יושבים כל המכובדים משמאלי (הרפורמים), ועותרות כפי שעותרות, ועותרים כפי שעותרים.
"הנושא הוא מה דרך הפולחן הנכונה, האפשרית, הראויה, במקום הקדוש, הוא הכותל המערבי ורחבתו. זה הדיון. ועל הדיון הזה, כבודכם מדלגים ומציעים לנו לדון בעניינם של קרשים, שאנחנו לא מזלזלים בהם. אני חושב, כבודכם, שאי אפשר שכבודכם ייתנו ולו החלטות ביניים בדין הזה, מבלי שנושא הסמכות יוכרע".
עורך הדין מטעם נשות הכותל, אורי נרוב, טען בפני השופטים כי הרחבה הדרומית הקיימת, אינה מותאמת לצרכי המתפללים: "התנאים הם תת תנאים, אין ברחבה הזאת את התנאים הכי בסיסיים, אנשים בעלי מגובליות אינם יכולים לגשת אליהם, אין שם את השירותים הכי בססיים, אפילו להתפנות אי אפשר שם".
עמית הגיב: "הפערים הם עצומים מה שבכותל המערבי ביום אחד, אין בכל השנה ברחבה הדרומית, זה מכניס את הדברים בפרופורציה".
באה כוחן של נשות הפרובוקציה, עו"ד לאה אהרוני, ביקשה מבית המשפט שיחייב את הקרן למרושת הכותל, לאפשר להכניס ספרי תורה לתוך עזרת הנשים ברחבה המקורית. לשאלתה של השופטת דפנה ברק-ארז, "מדוע לא יקראו בתורה ברחבה הדרומית המיועדת לרפורמים", השיבה: "מדובר בנשים אורתודוקסיות", לטענתה זו זכות שמגיעה לכל אחת.
5+לסיום, ביקש שוב את רשות הדיבור עו"ד של הרבנות: "אנחנו עוסקים כאן בענייני תפילה ובסדרי תפילה. למרבה הצער, לפי מה שנאמר על ידי חבריי בתנועה הרפורמית, כפי שהם נשאלו באתר שלהם: למה אתן נוהגות נגד מנהג המקום של הכותל, שהינו בית כנסת אורתודוקסי. עוד שאלה, לא הייתן חוצות נעליים בכניסה למסגד? 'היינו חולצות נעליים בכניסה למסגד, עם זה המנהג המקובל, אך הכותל אינו מסגד או כנסייה וגם לא בית כנסת. הכותל הוא מרחב ציבורי פתוח הנמצא ליד קיר תמך של הר הבית'. זו הגישה של חברותיי. מכאן אנחנו צריכים לצאת כנקודת מוצא".
השופטת דפנה ברק-ארז שאלה: דפנה ברק ארז: "יש נכונות לאפשר קבלת ספר תורה ציבורי ללא ברכה? לא רק, כדי שנבין את גדר המחלוקת".
עו"ד הרבנות השיב בנרחצות: "גברתי לא מתערבת בסדרי תפילה".
דפנה ברק: "שאלתי מה עמדתכם. אדוני אומר, הבעיה שרוצים לברך. אבל אני מבינה שזאת לא הבעיה. אז אולי כדאי לדבר על דברים כקבלתם. אם אנחנו מדברים על דברים פרקטיים".
עו"ד הרבנות: "נקבע בבג"ץ הופמן שאם אין אפשרות להתפלל ברחבה הדרומית, יתפללו ברחבה הצפונית. עכשיו, ממה נפשך? אנחנו יודעים שבכל יום שני וחמישי נערכים טקסים על ידי התנועה הרפורמית ברחבה הדרומית, אז מה מפריע להם עכשיו?".
5+הדיון הוא למעשה המשך ישיר לאירועי חודש שבט תשע"ו (2016). בדיוק לפני עשר שנים קיבלה הממשלה החלטה דרמטית על אימוץ "מתווה הכותל" – תוכנית שנועדה לשנות מן היסוד את אופיו של הכותל המערבי.
המתווה לא עסק רק בשיפוץ טכני, אלא כלל בתוכו משמעויות מרחיקות לכת: הראשונה – בניית רחבת ענק לתפילות מעורבות ושלא על פי ההלכה. השנייה – לראשונה בהיסטוריה, המדינה הייתה אמורה להעניק הכרה וניהול רשמי לנציגי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בתוך מתחם הכותל, והשלישית – הקצאת מיליוני שקלים בשנה לניהול הרחבה על ידי ועדה משותפת לאותם ארגונים.
5+כבר אז, ההתנגדות הציבורית לא איחרה לבוא. מתוך הבנה שהקרב על קדושת הכותל לא יוכרע רק בדיונים משפטיים אלא בנוכחות בשטח, החלו גורמים תורניים וארגונים כמו "מרכז ליב"ה" לארגן תפילות המוניות. ראשי חודשים וחול המועד הפכו למפגני עוצמה של נאמני הכותל, שהבהירו כי הציבור אינו מוכן למכור את קודשי ישראל תמורת שקט פוליטי.
הלחץ הציבורי עשה את שלו, ולאחר שנה וחצי של מאבק הסברתי ופוליטי, הודיעה הממשלה על הקפאת המתווה – צעד שנתפס כניצחון גדול לשמירת הסטטוס קוו. למרות ההקפאה, המאבק לא פסק לרגע. מדי ראש חודש מגיעות קבוצות של נשים רפורמיות לרחבת הכותל, לבצע את הפרובוקציה המכוונת שלהן שנועדה לייצר כותרות ולחץ על מערכת המשפט.
