איגוד בעלי המסעדות, בתי הקפה והמועדונים בלבנון קרא השבוע לכל בעלי המוסדות התיירותיים, המסעדות ובתי הקפה "לאמץ את השם 'קפה לבנוני' במקום 'קפה טורקי' בתפריטי האוכל והשתייה שלהם". על פי האיגוד, מטרת המהלך לעודד את העובדים להשתמש בשם זה בהתנהלות היומיומית מול הלקוחות.
2+משתמשים לבנוניים רבים ברשתות החברתיות שיבחו את המהלך, וציינו כי הקפה הלבנוני הוא "ייחודי" בזכות טעמו המובחן ואיכות פולי הקפה הקלויים, כמו גם בזכות צורת ההגשה שהקנתה לו פרסום בינלאומי. מנגד, אחרים סבורים כי מקורו של הקפה המוגש בלבנון, סוריה ושאר המזרח התיכון הוא אכן בטורקיה.
ראש איגוד בעלי המסעדות והמועדונים בלבנון הצהיר כי "הקפה הפך לחלק מהמורשת הלבנונית, והוא מוגש במסעדות ובבתים לבנוניים כקפה לבנוני טהור". בריאיון לתקשורת הסעודית הוא הוסיף: "לדעתנו הכינוי 'קפה לבנוני' הולם לחלוטין".
2+המסעדן הסביר כי "חברות לבנוניות רבות מייבאות קפה, קולות את הפולים ומגישות אותם לצרכן בסגנון הלבנוני – 'ראכווה' (השם המסורית של כלי ההכנה) מנחושת המיוצר בעיר טריפולי שבצפון המדינה ובספל לבנוני. מטרת ההחלטה היא לתת לקפה הלבנוני את הכבוד המגיע לו, בדיוק כפי שעשו האיטלקים עם האספרסו שלהם".
מנגד, פרופסור ד"ר ח'אלד תדמור, מומחה למורשת באוניברסיטה הלבנונית הסביר כי "הקפה הלבנוני הוא טורקי במקורו, אך עם ההתפתחות המסחרית לאורך זמן, הלבנונים הצליחו ליצור קפה משלהם המשלב טעמים המיובאים ממספר מדינות". ראוי לציין כי אונסק"ו כללה את הקפה הטורקי ותרבותו ברשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית ב-5 בדצמבר 2013.
2+הקפה בלבנון, כמו ברוב המזרח התיכון, תפס מקום מיוחד ברוב האירועים, הן בשמחות והן בימי אבל. עם זאת, מקורות הקפה אכן חוזרים לטורקיה, שם באמצע המאה ה-16 (1554 לספירה) נפתח בית הקפה הראשון באיסטנבול בתקופת שלטונו של הסולטן סולימאן המפואר על ידי שני סוחרים מדמשק (ויש האומרים שהיו תימנים) שם הציע בית הקפה החדש למבקריו קפה, משקאות ממותקים ודברי מתיקה.
