תגלית מדעית חדשה בכלי חרס עתיק מספקת הוכחה לטקסטים רפואיים מהתקופה הרומית בהן מצויין כי נעשה שימוש בשתן ובצואה של בני אדם לרקיחת תרופות לטיפול במגוון רחב של מחלות, זאר לאחר שבמשך מאות שנים, היסטוריונים שקראו טקסטים רפואיים מהתקופה הרומית נטו להאמין שחלק מהתיאורים היו מטאפוריים או פשוט דמיוניים, כך פורסם היום (רביעי) ברשת "פוקס ניוז".
3+הכל החל בניתוח מעבדתי של כלי חרס קטן אשר נשמר במצב מצוין לאורך המאות ונמצא באתר חפירות ארכיאולוגי. הבדיקות הראו כי הכלי מכיל בתוכו שכבה דקה של משקעים יבשים. בעוד שבעבר ארכיאולוגים נטו לשטוף כלים כאלו כדי להציגם במוזיאון, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה לחוקרים לבצע אנליזה כימית וביולוגית של החומר שנותר בפנים.
התוצאות הדהימו את המדענים: החומר שנמצא בתוך הכלי זוהה בוודאות כפסולת אנושית, שעובדה ונוצלה למטרות רפואיות. זוהי הפעם הראשונה בה נמצאת עדות פיזית מוחשית לפרקטיקה הזו, שעד כה הייתה ידועה רק מטקסטים עתיקים.
3+לפי הכתבים של רופאים רומים מפורסמים כמו פליניוס הזקן או דיוסקורידס, חומרים אלו נחשבו לבעלי סגולות ריפוי חזקות בתרבות העתיקה. צואה מעובדת שימשה לעיתים כמרכיב במשחות לטיפול בכיבים, כוויות ודלקות עור.
בנוסף לכך, הרומאים האמינו שלחומרים אלו יש יכולת "לשאוב" רעלים מהגוף או להילחם בזיהומים חיצוניים. במקרים מסוימים, שתן שימש כמרכיב בתרופות למחלות פנימיות בשל ריכוז האמוניה וחומרים נוספים.
3+החוקרים מציינים כי עבור הרומאים, שלא הכירו את תורת החיידקים המודרנית, הבחירה בחומרים אלו לא הייתה נתפסת כ"דוחה", אלא כשימוש מושכל במשאבי הטבע למטרות כימיות וביולוגיות.
"מדובר בממצא שגורם להתרגשות אדירה", מסרו גורמים המעורבים במחקר לרשת פוקס ניוז והוסיפו: "זהו רגע נדיר שבו הארכיאולוגיה מאשרת את ההיסטוריה הכתובה בדיוק כה רב. זה מאפשר לנו להבין טוב יותר את חיי היומיום, את תפיסת הגוף ואת שיטות הטיפול של אחת האימפריות הגדולות בהיסטוריה".
3+התגלית פותחת פתח למחקרים נוספים: כעת, חוקרים ברחבי העולם מתחילים לבחון מחדש כלים עתיקים שנמצאו בעבר, בחיפוש אחר שאריות אורגניות דומות שייתכן ופוספסו בגלל שיטות ניקוי ישנות.
