הריטואל הפוליטי של הימים האחרונים מעורר גיחוך מהול בדאגה. אריה דרעי ומשה גפני מאיימים, בצלאל סמוטריץ' צועק, וכולם יחד משחקים משחק תרנגולות על גבה של ממשלת הימין. המסר שלי אליהם הבוקר הוא פשוט וחד: לכו על זה. תפילו את הממשלה.
2+אם אתם רוצים לפרק את ממשלת הימין כי נתניהו רוצה להעביר את חוק הגיוס כדי להתחיל שינוי היסטורי? בבקשה. בואו נראה מה האלטרנטיבה שמחכה לכם מעבר לפינה. הרי אם הממשלה הזו נופלת, לא תקבלו עסקה טובה יותר. תקבלו את יאיר לפיד, את יאיר גולן, ואת החזרה של המפלגות הערביות לעמדות השפעה. האם זו המורשת שאתם רוצים להשאיר? האם חמישה-עשר המנדטים של המגזר הערבי הם אלו שאתם רוצים שיקבעו את גורל עולם התורה?.
יש משהו ילדותי להחריד בהתנהלות של המפלגות החרדיות מול סוגיית היועצת המשפטית לממשלה. הרי כולם יודעים, וגם דרעי וגפני יודעים, שהיועמ"שית פועלת מתוך אידיאולוגיה לעומתית לממשלה הנוכחית. לצפות מנתניהו שיביא להם את הפתרון על מגש של כסף מול ייעוץ משפטי עוין, זו נאיביות או היתממות. האחריות להביא הסכמות, להביא את האצבעות ולפתור את הפלונטר – מוטלת עליהם. אי אפשר להמשיך לגלגל עיניים ולצפות שהגננת תפתור את הבעיות.
2+גם בגזרת הציונות הדתית המצב לא שונה בהרבה. הצעקות של סמוטריץ' סביב התקציב הן הצגה מתוכננת היטב. הוא הרי יודע, כמו כולנו, שנתניהו הוא זה שיציל את הגוש ויוודא שאף מפלגה לא תצלול מתחת לאחוז החסימה. האיום ללכת לתקציב של 1/12 הוא איום סרק שפוגע בכולם, ואין מאחוריו שום הגיון פוליטי או כלכלי ממשי.
אבל הנתק האמיתי הוא לא בין המפלגות לנתניהו, אלא בין העסקנים החרדים לציבור שלהם. בעוד גפני מתראיין ומאיים, השטח החרדי משדר אותות אחרים לגמרי. סקרים אחרונים מראים כי כמחצית מהציבור החרדי מעוניין להשתלב בחברה הישראלית, כולל דרך גיוס צבאי או שירות לאומי. הציבור מבין את גודל השעה, הציבור רוצה להיות חלק. העסקנים, לעומת זאת, עסוקים בפוליטיקה קטנה ומנותקת.
2+בזמן שישראל נמצאת באחת התקופות המורכבות בתולדותיה, עם אתגרים אדירים מול איראן, חזית פתוחה ומשתנה בסוריה והמשך הטיפול בעזה –-הפוליטיקאים שלנו מתעסקים בזוטות. העולם המערבי, ובראשו ארה"ב תחת ממשל טראמפ הנכנס, מסתכל עלינו בציפייה להכרעות אסטרטגיות, ואנחנו עסוקים באיומי סרק של פוליטיקאים שמפחדים מהצל של עצמם.
הממשלה לא תיפול מחר בבוקר, והבחירות כנראה יתקיימו באזור ספטמבר בכל מקרה. כל הרעש הנוכחי הוא לא יותר מסערה בכוס מים, ניסיון לשפר עמדות לקראת ההכרעות האמיתיות. אבל למי שחושב שלהפיל את ממשלת הימין זה הפתרון – כדאי שיחשוב שוב על המחיר, ובעיקר על מי שישלם אותו.
*הטור נערך מהדברים שאמר יעקב ברדוגו בתוכנית ישראל הבוקר
