חוקרים מיפן הצליחו לזהות את המנגנון במוח שמונע מאנשים לפעול, גם כאשר הם מודעים לחשיבות המשימה – תופעה שכולנו מכירים בשם "דחיינות". במחקר חדש, שפורסם בכתב העת Current Biology, צוות מדענים מאוניברסיטת קיוטו בראשות קן-איצ'י אממורי גילה כי המעגל במוח בין אזור בשם ventral striatum (VS) לבין אזור אחר בשם ventral pallidum (VP) פועל כמו "בלם מוטיבציה" – הוא עלול לעצור אותנו מלבצע משימות, גם כשאנחנו יודעים שהן משתלמות ושחשוב לבצע אותן.
אז איך המחקר בוצע?
החוקרים ערכו ניסוי עם קופים, שהמערכת המוטיבציונית שלהם דומה לזו של בני אדם. הקופים הוצבו בפני שתי אפשרויות: לקבל כמויות שונות של מים או לקבל את הכמות הגדולה יותר, אך יחד עם "פוף" לא נעים לאוויר בפנים.
1+התוצאות הראו שה-ventral striatum הופעל כאשר הקופים צפו בחוסר הנוחות, בעוד שה-ventral pallidum אחראי על הפעלת הפעולה עצמה. כאשר שני אזורים אלה היו מחוברים, האזור שמזהיר מפני חוסר הנוחות יכול היה לחסום את תחילת הפעולה. כשהחוקרים ניתקו את הקשר בין האזורים באמצעות טכניקה כימוגנטית, הקופים התחילו לבצע את המשימה במהירות רבה יותר, למרות חוסר הנוחות הצפוי.
מסקנות המחקר
ממצאי המחקר מצביעים על כך שדחיינות אינה בהכרח חוסר רצון או חוסר הערכה לתגמול, אלא "בלם" מוטיבציוני טבעי במוח. אממורי מסביר כי בעיות מוטיבציה חמורות יכולות לנבוע מעומס מתמיד או סטרס, כמו סביבת עבודה לחוצה או הודעות מתמידות שמפעילות את המעגל הזה.
החוקרים מציעים אסטרטגיות פשוטות להתמודדות עם דחיינות:
לפרק משימות גדולות לצעדים קטנים, להפחית חשיפה לביקורת או לאיומים על הערכה, ליצור סביבת עבודה או לימודים שמאפשרת התאוששות בין משימות תובעניות.
1+אממורי מציין כי בעתיד ייתכן פיתוח טיפולים שמטרתם לכייל את המעגל הזה במוח. עם זאת, החוקרים מדגישים כי ה"בלם" המוטיבציוני הוא מנגנון אבולוציוני שמגן עלינו מסיכונים מיותרים. לכן, כל ניסיון לעקוף אותו חייב להיות מאוד מדוד ואתי, כדי למנוע התנהגות מסוכנת, שחיקה או קושי להפסיק פעילויות מאתגרות.
