יציאת מצרים אינה רק מאורע היסטורי אלא היא היציאה מהמיצרים שבכל דור דור. בכל דור ודור יש פרעה משלו, מי שמפריע לסדר הא-לוהי בעולם. לעתים קוראים להם פרעה, לעיתים היטלר, לעיתים מדורו או חמינאי.
המכנה המשותף לכולם הוא דיקטטורה שמשעבדת את החלשים. עוד מכנה משותף: כולם שונאים את עם ישראל. בכל דור ודור עם ישראל מוציא את העולם לחרות; הרעיונות היהודיים על חופש, מוסר וצדק הם האביב של העולם כולו. ובכל דור ודור ישנו תהליך מובנה של עשר מכות שבהן דיקטטורה קורסת ואומה יוצאת לחרות:
1+דם – המים הופכים לדם. קריסת מקורות החיים הבסיסים של החברה; המים "הנקיים" של הדיקטטורה מתגלים כרעל מוות. הכסף מהנפט משמש לשחיתות ולהתחמשות כנגד אויבים מדומיינים.
צפרדע – כמויות עצומות של צפרדעים שמקרקרות ברעש בלתי פוסק. אי אפשר להשתיק את הרעש שעולה מהשטח שחודר כל מרחב, רשתות חברתיות ותסיסה חברתית מערערים את יסודות המשטר.
כינים – כדוגמת עפר הארץ שהופך לכינים, טפילים זעירים שיוצרים גירוי בלתי פוסק, כך החברה מתפוררת מבפנים, הכל חושדים בכל והכל נלחמים בכל.
ערוב – חיות בר פולשות למרחב הציבורי. התמוטטות הסדר החברתי, והשתלטות של ארגוני פשיעה. אנשים אלימים מנסים לתפוס את הוואקום השלטוני.
דבר – חיסול המקנה והרכוש. קריסה כלכלית והרס תשתיות. חברה שנחנקת תחת דיכוי איננה יכולה לצמוח כלכלית וקורסת לתוך עצמה.
1+שחין – אויר מזוהם שמביא למגפות. אוירה תרבותית מורעלת. מערכות התרבות שגויסו לצורך הדיכוי מתגלות בקלונן.
ברד – גלידי קרח יחד עם אש יורדים מלמעלה. כוחות שונים, שבדרך כלל סותרים זה את זה, משתפים פעולה להפלת המשטר. סנקציות בינלאומיות מבחוץ ומורדים מבפנים.
ארבה – מקורות המזון העתידיים נאכלים בידי ארבה. הרס תשתיות עתידיות, הצעירים בורחים, העתיד נטרף.
חושך – ימי אפילה. קיפאון, בדידות וחוסר ודאות. המשטר עומד בפני ימיו האחרונים.
מכת בכורות – הבכור החשוב בכל בית, הבריח התיכון של כל משפחה – מת! בסופו של דבר הדיקטטור נופל.
