חג פסח שני שיחל הערב (חמישי) הוא יום ייחודי ויוצא דופן בלוח השנה העברי, שכן הוא לא ניתן לעם ישראל על ידי משה רבנו יחד עם שאר החגים, אלא נוצר בהוראת הקב"ה בעקבות דרישה שעלתה מהעם. על מנת להבין את משמעותו, יש להקדים ולהסביר כי בקורבן הפסח המקורי, שהוקרב בירושלים, יכלו להשתתף רק מי שהיו טהורים לחלוטין.
2+הסיפור מתרחש בשנה השנייה ליציאת מצרים, כאשר בני ישראל כבר קיבלו את התורה ומצווים לקיים את מצוות קורבן הפסח. התורה מתארת כיצד העם מקיים את המצווה כהלכתה: "ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחודש בין הערביים במדבר סיני". אלא שבדיוק בנקודה זו, מתרחש המהפך שהוביל ליצירתו של פסח שני.
באותו הזמן, הייתה קבוצת אנשים שלא יכלה להשתתף בהקרבת הקורבן משום שהיו טמאים בטומאת מת. אותם אנשים, שלא ויתרו על זכותם למצווה, פנו למשה ולאהרון וזעקו: "למה נגרע?!", כלומר, מדוע שנפסיד את קיום המצווה? משה, שהבין את גודל שאלתם, השיב להם: "עמדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם".
2+בעקבות פנייתו של משה, הגיעה הוראה ישירה מהקב"ה: כל מי שהיה טמא או בדרך רחוקה בזמן פסח ראשון, מקבל הזדמנות נוספת לקיים את המצווה חודש ימים לאחר מכן, בתאריך י"ד באייר. כך, בזכות אותם יחידים שכאב להם על החמצת המצווה, על אף שהיו אנוסים, נוספה מצווה חדשה ונצחית בתורת ישראל.
המסר העולה מסיפור זה הוא אדיר ועוצמתי. אם אותם אנשים, שלא יכלו לקיים את המצווה מסיבות שלא היו תלויות בהם, נלחמו כדי לקבל הזדמנות נוספת, קל וחומר אנחנו, שיש לנו את כל היכולות וההזדמנויות לקיים את מצוות ה'. הסיפור מלמד אותנו לעולם לא לוותר, וכשמרגישים קושי, לזעוק גם כן: "למה נגרע?"
2+מה עושים בפסח שני?
בימינו, כשבית המקדש לא עומד על מכונו בירושלים, לא מביאים את קורבן הפסח. עם זאת, גם כיום מציינים את חג פסח שני כיום מיוחד. ישנם שני מנהגים ביום זה – אי-אמירת תחנון: יום י"ד באייר נחשב כיום שמחה ואין אומרים במהלך התפילות את קטעי ה"תחנון". אכילת מצה: רבים נוהגים לאכול מצה ביום זה. אך שלא כמו בפסח הראשון, מותר לאכול חמץ במשך כל היום.
