לאחר שניתנה החלטתו המפורטת של נציב התלונות על השופטים, השופט אשר קולה, אשר מצא אחת מהתלונות נגד נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, כמוצדקת, ולאחר שלאורך כל החלטתו הוא מוצא להעיר לעמית על התנהלות לא תקינה ו/או לא ראויה, הפוגעת באמון הציבור בבית המשפט העליון, בשלה העת עבור שר המשפטים יריב לוין להניע תהליך של קובלנה משמעתית נגד עמית, קובלנה שתתברר בבית הדין המשמעתי של השופטים.
אם אכן תוגש קובלנה כאמור, זה יהיה המקרה הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל שבו מוגשת קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי של השופטים נגד שופט מכהן בבית המשפט העליון, לא כל שכן נגד "נשיא" העליון.
3+לפי סעיף 17 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-01984, בית הדין יהיה מורכב מחמישה או משלושה שופטים, כששניים מתוכם לפחות הם שופטי בית המשפט העליון. במקרה של קובלנה נגד שופט עליון, מן הסתם השופטים שישבו בהרכב יהיו שופטי עליון. השופטים שישבו בהרכב מתמנים על ידי הנשיא, ובמקרה שלנו מ"מ הנשיא נעם סולברג, על פי החלטה של כלל שופטי העליון. מי שיעמוד בראש ההרכב יהיה השופט נעם סולברג.
סעיף 18 לחוק קובע מהן העילות שבעטיין יכול שר המשפטים להגיש קובלנה לבית הדין נגד שופט, ובהן: "השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל; והשופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א".
אני מניח ששלוש החלטות מרכזיות של נציב התלונות על השופטים יעמדו במוקד: האחת, היעדר גילוי נאות לכך שאחיו של עמית חבר בנבחרת הדירקטורים, בשעה שעמית הוציא צו ביניים שעצר את הרפורמה של אמסלם בנבחרת זו (החלטה מאתמול). השנייה, השתתפות בכנס לשכת עורכי הדין, במימון הלשכה, כאשר עמית עמד בראש ההרכב שדן בעתירת הלשכה נגד התיקון לחוק שהקטין את דמי החבר שהלשכה רשאית לגבות.
3+השלישית, האישור שנתן עמית לשופטת רות רונן להשתתף בכנס לכבוד פרופ' דוד אנוך, אשר כינה את ישראל כמי שמבצעת פשעי מלחמה (אסור לשופטים להשתתף בכנסים פוליטיים). בכל שלושת המקרים מצא הנציב טעם לפגם באופן ישיר או עקיף בהתנהלותו של עמית. נוסף על כך, החלטתו האחרונה והמקיפה רצופה בביקורת על התנהלות לא תקינה של עמית, גם אם חלק ניכר מהתלונות נדחה בסופו של דבר.
בית הדין המשמעתי נוטה להיות מחמיר ונשכני. אנו זוכרים את הפסיקה המחמירה של בית הדין נגד השופטת פוזננסקי-כץ, שהתכתבה עם עורך הדין שייצג את הרשות לניירות ערך באופן בלתי פורמלי, עם המשפט האלמותי "תיראי מופתעת" בהתייחס להליכים בתיק 4000 של אלוביץ'. ההרכב הראשון, בראשות השופטים גרוניס, הנדל והלמן, קבע שיש להשעות את השופטת בשל התנהלות לא ראויה.
3+גם שם ההליך התחיל בנציב התלונות על השופטים, ולאחר שבועיים הגישה שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, את הקובלנה המשמעתית, ונשיאת העליון דאז, נאור, השעתה את השופטת באופן מיידי. עתירה לבג"ץ הוגשה נגד החלטת בית הדין בראשות גרוניס, והרכב בג"צי של העליון עם פוגלמן, סולברג וברק ארז אישר את הפסיקה, בכפוף לדיון ארוך בשאלת הסמכות להטיל סנקציה של השעיה קבועה להבדיל מהשעיה זמנית.
מה דעתכם: האם הרכב בראשות סולברג, עם ברק ארז ומינץ, יחיל את אותן אמות מידה מחמירות מאוד שהוחלו על השופטת פוזננסקי-כץ? כיצד יתייחס הרכב בית הדין המשמעתי להתנהלות חוזרת ונשנית של היעדר גילוי נאות מצד עמית ולהתנהלות שאינה אתית, ולא במקרה בודד אלא ברצף ארוך מאוד של מקרים?
נדמה לי שכולנו יודעים מה התשובה: ברור שההרכב יזכה את עמית. הרי אין צדק בבג"ץ, ואין מצב שהקולגות של עמית יצאו נגדו. כך נראה מוסד מושחת. והדבר יעלה על הכתב בפסק הדין המביך של בית הדין המשמעתי: דין אחד לשופטים בערכאות נמוכות, ודין אחר ל"נשיא" בית המשפט העליון.
"כל החיות שוות, אבל יש חיות שהן שוות יותר" (חוות החיות, ג'ורג' אורוול).
