דלג לתוכן הראשי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בחירות 2026

בג"ץ דחה על הסף את עתירת ארגון לביא נגד היועצת המשפטית

מתי טוכפלד
מתי טוכפלד

בית הדין הגבוה לצדק דחה את עתירת ארגון "לביא" נגד היועמ"שית, שדרשה לחשוף את עמדתה לגבי מתן חסינות לעוזרי ח"כים והתניית חקירות באישור מוקדם • השופטים קבעו כי העתירה התבססה על פרסומים בתקשורת בלבד וללא תשתית עובדתית, תוך אי-מיצוי הליכים • עם זאת, הובהר לארגון כי יוכל לשוב ולפנות לבית המשפט בעתיד לאחר שימצה הליכים כנדרש


רוצה שנקריא לך?

בג"ץ דחה הבוקר (שני) על הסף את עתירת ארגון "לביא", שדרשה לחייב את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להסביר את עמדתה הנטענת בנוגע לחסינות שניתנה לכאורה גם לעוזרים פרלמנטריים, ולנמק מדוע חקירת חברי כנסת מחייבת אישור מוקדם.

גלי בהרב-מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

העותרים ביקשו כי בית המשפט יוציא צו על-תנאי שיחייב את היועצת להתייצב ולנמק את ההחלטה המיוחסת לה. הרכב השופטות רות רונן, יעל וילנר והשופט אלכס שטיין דחה את העתירה, לאחר שקבע כי לא מולאה חובת מיצוי ההליכים, וכי העתירה נשענת כולה על פרסומים בתקשורת.

בפסק הדין התייחסה השופטת רונן לבסיס העובדתי שהוצג בפני בית המשפט, וכתבה: "עיון בעתירה על נספחיה מלמד כי בפי העותרת טענות שונות הנוגעות להחלטות שהתקבלו, לכאורה, על ידי היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לחקירת עבירות על טוהר הבחירות, ובפרט לחקירתם של חברי כנסת ועוזריהם הפרלמנטריים".

עוד הוסיפה רונן: "טענות אלה נסמכות כולן על פרסומים תקשורתיים שונים שפורסמו ביום הבחירות ובימים שלאחריו. לשיטת העותרת, פרסומים אלה, בצירוף היעדרה של הכחשה מפורשת מצד היועצת המשפטית לממשלה, מבססים את התשתית העובדתית הנטענת בעתירה".

השופטת יעל וילנר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בהמשך נדונה טענת העותרת בנוגע לפרק הזמן שחלף מאז פנייתה ליועצת ועד להגשת העתירה. בפסק הדין הובאה עמדתה של לביא, לפיה שלושה ימים הם זמן סביר בנסיבות העניין.

בטענת העותרת נכתב :"בענייננו, טוענת לביא כי פרק הזמן של שלושה ימים ממועד משלוח הפנייה ליועצת המשפטית לממשלה ועד הגשת העתירה, הוא פרק זמן סביר העולה בקנה אחד עם חובת מיצוי ההליכים. זאת, בין היתר, לנוכח כוונתה של העותרת לשקול הגשת ערעור על תוצאות הבחירות, ובהתחשב בפרקי הזמן המוקצים לכך לפי חוק".

השופטת דחתה את הטענה, והסבירה כי גם אם ימתינו למענה מהיועצת, לא תיפגע באופן ממשי האפשרות להגיש ערעור על תוצאות הבחירות: "אין בידינו לקבל טענה זו. אכן, חוק הבחירות לכנסת קובע כי המועד להגשת ערעור על תוצאות הבחירות הוא 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות".

השופטת רות רונן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"ואולם, הדעת נותנת כי גם לאחר קבלת המענה לפנייתה של לביא, יחלוף פרק זמן נוסף עד שיתגבשו ממצאי החקירה ויפורסמו לציבור באופן שיאפשר להסתמך עליהם במסגרת ערעור בחירות, ככל שמאן דהוא יבקש להגישו", אמרה השופטת.

"יוער עוד כי הסעיף אף מאפשר בנסיבות מתאימות ומטעמים שיירשמו להאריך את המועד הקבוע בו. מכאן, שקיימת אפשרות להגיש ערעור על תוצאות הבחירות גם בחלוף 14 ימים מיום פרסום התוצאות, באופן המצמצם את הפגיעה הנטענת כתוצאה מהמתנה לקבלת מענה מהיועצת המשפטית לממשלה", ציינה השופטת.

ארגון לביא עתר נגד היועמ"שית: "מעניקה חסינות שאין בחוק"

05.11.26דסק החדשות C14

לסיכום קבעה השופטת כי לא ניתן להסתפק בהמתנה של שלושה ימים בלבד, במיוחד כאשר העתירה מבוססת על פרסומים בלבד, וכתבה: "בנסיבות אלה, הגענו לכלל מסקנה כי הותרת פרק זמן של שלושה ימים בלבד למתן מענה לפנייה אינו מקיים את החובה למצות הליכים – טרם פניה לקבלת סעד מבית משפט זה".

השופט אלכס שטיין | צילום הדס פרוש, פלאש 90

את דבריה חתמה השופטת: "הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף בענייננו, שעה שהעותרת מבססת את כלל טענותיה בעתירה – ובכלל זה הטענות לגבי עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה בסוגיות שונות – רק על פרסומים שונים בתקשורת".

בית המשפט הבהיר כי דחיית העתירה אינה סוגרת את הדלת בפני העותרת, והיא תוכל לשוב ולעתור בהמשך, לאחר שתמצה את ההליכים כנדרש.