פסיקת בית המשפט העליון בעניין ההכרה בגיורי בית הדין הפרטי ״אהבת הגר״ לצורך חוק השבות מעוררת תגובות חריפות בקרב גורמים רבניים וארגונים הפועלים לשמירת מעמדה של הרבנות הראשית. במוקד הביקורת עומדת ההכרה בגיורים פרטיים לצורך קבלת מעמד אזרחי בישראל, ללא הכרה הלכתית מצד הרבנות הראשית.
חבר מועצת הרבנות הראשית, הרב אליעזר שמחה וייס, פנה במכתב דחוף לרבנים הראשיים לישראל, הרב קלמן בר והרב דוד יוסף, בדרישה לכנס את מועצת הרבנות הראשית לדיון מיוחד בעקבות הפסיקה. במכתבו הזהיר הרב וייס מפני יצירת מסלולי גיור מקבילים, שבמסגרתם אדם יוכר כיהודי לצורך חוק השבות אך לא יוכר כיהודי על פי ההלכה. לדבריו, מצב כזה עלול להוביל למחלוקות קשות בנושאי נישואין, יוחסין ומעמדם של הדורות הבאים. הרב וייס דורש לקבוע הנחיות ברורות לרשמי הנישואין ולמועצות הדתיות, ולהבהיר כי הכרה אזרחית בגיור אינה מהווה הכרה הלכתית. עוד ביקש לגבש מדיניות שתשמור על אחריות הרבנות הראשית ועל אחידות ההכרעה ההלכתית בישראל.
בג"ץ בפסיקה תקדימית נוספת הפוגעת במעמד הרבנות הראשית
ממפלגת נעם לישראל נמסר בתגובה: "בג"ץ מריח את העידן החדש ומתחיל לקדם פסיקה נגד הזהות היהודית של המדינה. הכרה ממלכתית בגיורים פרטיים היא סלילת הדרך לגיורים רפורמיים סיטונאים והפיכת ישראל למדינת רב לאומית. מפלגת 'נעם לישראל' כאן בשביל לשמור על הזהות היהודית של המדינה. אנחנו מתחייבים לחזור ולתקן, מהר ככל שניתן".
מארגון חותם נמסר: ״סמכות היחידה לגיור וקבלת גרים לישראל היא הרבנות הראשית לישראל. אין כל תוקף חוקי לפסיקות בג”ץ בנושא. נדרשת רפורמה משפטית מקיפה ועמוקה כדי לבלום את דורסנות בג”ץ ופלישתו למרחבים לא לו. במדינה יהודית הרבנות הראשית היא הסמכות ההלכתית הציבורית היחידה״.
מנגד, את בית הדין ואת הרב חיים אמסלם ייצגו בבית המשפט העליון עו”ד דוד אמסלם, בנו של הרב אמסלם, ממשרד עו”ד פרנקל אמסלם ושות’, ועו”ד ליאור קורן.
״מי שמתגייר בכנות בבית דין אורתודוקסי בעל מעמד הלכתי יכול היום לקבל אזרחות מכוח חוק השבות״, הסביר עו”ד דוד אמסלם. ״זה פותר בעיה לאנשים רבים שראויים לגיור, ושהמדינה סירבה להכיר בהם במשך שנים״.
