סעודיה שברה את שיא ההוצאות להורג השנתיות שלה זו השנה השנייה ברציפות. לפי נתונים של ארגון זכויות האדם הבריטי "ריפרייב" (Reprieve), העוקב אחר הוצאות להורג בסעודיה, לפחות 347 בני אדם הוצאו להורג עד כה השנה, עלייה לעומת ה-345 בשנת 2024.
בין המוצאים להורג השנה ניתן למצוא עיתונאי ושני גברים צעירים שהיו קטינים בזמן שביצעו לכאורה עבירות הקשורות למחאה. נוסף על כך צוין כי חמש מהמוצאים היו נשים. לפי הארגון הבריטי, כששני שלישים הורשעו בעבירות סמים שאינן קטלניות, בעוד שיותר ממחצית מהמוצאים היו אזרחים זרים. "מדובר בהפרה בוטה של חוקי האו"ם", ציינו בארגון.

"סעודיה פועלת כעת בחסינות מוחלטת", אמרה ראש תחום עונש המוות במזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון הבריטי: "זה כמעט הופך את מערכת זכויות האדם ללעג". היא תיארה עינויים והודאות בכפייה כנפוצים בתוך מערכת המשפט הפלילית הסעודית. בנוסף, היא כינתה את כל התהליך כ"דיכוי אכזרי ושרירותי" שבו נלכדו אנשים חפים מפשע וכאלו הנמצאים בשולי החברה.
ארגון "ריפרייב" טוען כי 96 מההוצאות להורג היו קשורות אך ורק לסם החשיש.
"נראה שכמעט לא אכפת להם את מי הם מוציאים להורג, כל עוד הם שולחים מסר לחברה שיש מדיניות של אפס סובלנות לגבי כל נושא שעומד על הפרק כמו מחאות, חופש ביטוי או סמים", אמרה ראש התחום.

השליט הסעודי מוחמד בן סלמאן שינה את המדינה באופן עמוק במהלך השנים האחרונות, כשהוא מקל את ההגבלות החברתיות ובו בזמן משתיק ביקורת. כל זאת במטרה לגוון את כלכלתה הרחק מהנפט, ולפתוח את סעודיה לעולם החיצון. חלק מצעדיו היו להסיר את המשטרה הדתית מהרחובות, ומתן אפשרות לנשים לנהוג.
אך מצב זכויות האדם בממלכה נותר "מחפיר", לפי ארגון זכויות אדם אחר שיושב בארה"ב. עוד נאמר כי בשנים האחרונות, רק סין ואיראן הוציאו להורג יותר אנשים: "לא היה שום מחיר עבור מוחמד בן סלמאן ורשויותיו על המשך ההוצאות להורג האלה. אירועי הבידור, אירועי הספורט, כולם ממשיכים להתרחש ללא השלכות ממשיות", אמרו מטעם הארגון האמריקאי.

לדברי ארגון "ריפרייב", משפחותיהם של המוצאים להורג לרוב אינן מיודעות מראש, אינן מקבלות את הגופה, ואינן מעודכנות היכן הם נקברו. הרשויות בסעודיה אינן חושפות את שיטת ההוצאה להורג, אם כי ההערכה היא שמדובר בעריפת ראש או בכיתת יורים.
במכתב מחודש ינואר 2025 שנשלח בתגובה לחששות שהעלו הדיווחים המיוחדים של האו"ם, מסרו הרשויות כי סעודיה מגנה ושומרת על זכויות אדם וכי חוקיה אוסרים ומענישים על עינויים: "עונש מוות מוטל רק על הפשעים החמורים ביותר ובנסיבות מוגבלות ביותר", נכתב במכתב. "הוא אינו נפסק או מבוצע עד להשלמת ההליכים המשפטיים בבתי המשפט בכל הדרגות".
