accessibility-icon
share-icon
הפועל תל אביב חולצה | צילום: דני מרון, פלאש 90
הפועל תל אביב חולצה | צילום: דני מרון, פלאש 90
יובל מלכא
יובל מלכא
95

א טבת ה'תשפו (21.12.25)


בג"צ כבש גול עצמי ביציעים: חופש הביזוי יחזור למערכת המשפטית

החלטת בג"ץ לאפשר כניסת אוהדים עם חולצות המבזות את המשטרה היא תקדים מסוכן שחותר תחת אושיות הריבון • במתן הכשר להסתה וביטויים פוגעניים נגד לובשי המדים, השופטים לא רק הפקירו את כבוד המשטרה, אלא סללו את הדרך לביזוי מוסד השפיטה עצמו • מי שמתיר רפש ביציעים, יגלה במהרה שהמדרון החלקלק מוביל היישר אל אולמות המשפט


החלטת בית המשפט העליון לאפשר הכנסת אוהדים לאצטדיון בלומפילד כשהם לבושים בחולצות שעליהן נכתב "משטרה חלאות", בניגוד לעמדת משטרת מחוז תל אביב, איננה עוד הכרעה נקודתית בתחום חופש הביטוי. זוהי החלטה עקרונית, תקדימית ובעיקר מסוכנת, המערערת את היסודות עליהם נשען הסדר הציבורי בישראל. המשטרה, כנציגת הריבון וכמי שאחראית על שלום הציבור, קבעה כי החולצות הללו עלולות להוביל להסתה ולפגיעה בשוטרים, אך בג"ץ בחר להתעלם מהשטח.

בית המשפט העליון בחר להתערב בשיקול הדעת המבצעי של הדרג המקצועי, והעדיף פרשנות מרחיבה ומנותקת של חופש הביטוי, גם במחיר של ביזוי בוטה של מוסד ממלכתי. כאן עולה שאלה פשוטה, כמעט מתבקשת: אם מותר לבזות את משטרת ישראל ביציעי הכדורגל תחת חסות החוק, למה שלא יהיה מותר לבזות באותה המידה את בית המשפט העליון עצמו? הרי ההיגיון המשפטי שנקבע כאן חייב להיות עקבי.

בית המשפט
maximize-image
images-count1+
העליון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אם חולצות עם כיתוב פוגעני נגד שוטרים נחשבות כיום "ביטוי לגיטימי" על פי בג"ץ, מה ימנע מאוהדים להגיע לאצטדיונים עם חולצות עליהן נכתב: "בית המשפט העליון פח אשפה", "שופטי העליון חבורה של סמרטוטים", "שופטי העליון חלאות" או "מאפיה מוסדית"? פתיחת הסכר הזה הופכת את היציעים לזירת השפלה ממוסדת של רשויות המדינה. היום המטרה היא המשטרה, אך מחר יהיה זה בית המשפט עצמו.

מי שחושב שבית המשפט יוכל לעצור את המדרון החלקלק הזה בדיוק בנקודה שנוחה לו – טועה ומטעה. עקרונות משפטיים אינם עובדים כך; או שחופש הביטוי גובר גם כשהוא מבזה מוסדות שלטון, או שהוא מוגבל כאשר קיימת פגיעה ממשית במרקם הציבורי ובכבוד השירות הציבורי. המשטרה אינה גוף פרטי או יריב פוליטי, היא זרוע של המדינה, וביזויה המוחלט בחסות החוק מחליש את הסמכות השלטונית כולה.

maximize-image
images-count1+
השופט יצחק עמית | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

כאשר בית המשפט העליון נותן גושפנקה לביטויים כמו "משטרה חלאות", הוא לא רק פוגע בשוטרים המבצעים את תפקידם, הוא פוגע אנושות במעמדו שלו ובאמון הציבור בו. אם מחר יעמוד אותו בית משפט מול עתירה נגד חולצות המלעיגות את שופטיו, יהיה לו קשה מאוד להסביר מדוע שם חופש הביטוי נעצר. כי בסופו של יום, לעג הוא לעג, והתקדים המסוכן הזה כבר נחתם במו ידיהם של השופטים.

כפי שנאמר, "צדיק במידה לו יכבד" – הכבוד הוא חלק בלתי נפרד מחוזקם של מוסדות השלטון. ללא כבוד המלכות, שהינו ראש לכל דבר, מוסדות המדינה לא יוכלו לתפקד כראוי. מי שמאפשר את רמיסת כבוד המשטרה ביציעים, שלא יתפלא כשימצא את כבוד המערכת המשפטית מוטל על הרצפה באותו האופן בדיוק. כבוד המדינה ומוסדותיה אינו מותרות, הוא תנאי הכרחי לקיומה של חברה מתוקנת.

אנחנו עושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות בצילומים. השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום ואתם בעלי הזכויות בו נא לפנות ל[email protected]

יובל מלכא

יובל מלכא

קצין משטרה בדימוס ובוגר קורס פיקוד ומטה ייעודי של משטרת ישראל, מחזיק בתואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במדעי המדינה עם התמחות בביטחון לאומי. בתפקידו האחרון שימש כראש מערך המודיעין של משמר הגבול

עקבו אחרינו גם ב-Google News