יש אמת אחת שמדינה שלמה כבר לא מסוגלת להתעלם ממנה. בישראל 2025, פסקי הדין של בג"ץ הם לא תוצאה של דיון אלא תוצאה של אידיאולוגיה. די לצבוע את זה בלבן, הציבור רואה את זה בעיניים. אין מי שבאמת מאמין שהשופטים מגיעים בידיים נקיות, אין מי שחושב שהאידיאולוגיה שלהם נשארת מחוץ לדלת.
בין אם אתה ימין, שמאל או בכלל לא פוליטי, אתה יודע מראש את ההכרעה. וזו הטרגדיה, שופט שאיבד את אמון הציבור הוא שופט שהפסיק להיות מקור סמכות. אין צדק, יש “הנחיות מפלגתיות” בתחפושת משפטית.
בכל פעם שהדיון נוגע לנושאים שבמחלוקת ציבורית, התוצאה קבועה מראש, האליטה המשפטית מגוננת על האליטה הפוליטית שממנה היא צמחה. אותם שמות, אותה סביבה, אותה שכבת כוח סגורה שלא רואה שני צדדים, אלא רואה רק את עצמה.
2+וכשהם פוסקים, זה כבר מזמן לא נשמע כמו משפט. זה נשמע כמו מניפסט פוליטי שנכתב בתל אביב ולא פסק דין שנכתב במדינת חוק. ניקיון כפיים? הצחקתם אותי… שופטי בג"ץ דורשים "שקיפות" מהפוליטיקאים אבל יושבים על כיסא שלא ניתן לגעת בו.
הם מטיפים על "מנהל תקין" אבל ממנים את חבריהם למערכת בכוחות עצמם. הם מדברים על "שמירה על הדמוקרטיה”, אבל לא מוכנים שמישהו יגע במילימטר מהכוח שלהם. והם עוד מתפלאים למה הציבור לא מאמין להם.
המשילות בישראל הפכה לאורח חסר מזל, מגיע לרגע, מודח תוך דקה. ממשלה נבחרת? הציבור הכריע? יש תוכנית עבודה? זה פשוט לא רלוונטי. בג"ץ יכול להקפיא, לשנות, לפסול, לפרש, להרחיב, לצמצם, הכול בשם “הסמכות הטבועה". מילים שאף אחד לא בחר בקלפי, ואף אחד לא נתן לשופטים מנדט עליהן.
2+והמסקנה שלי מכל זה? רצון הציבור לא קובע, מי שקובע הוא מי שלא התמודד אפילו לוועד הבית. הכעס מוצדק, הזעם אמיתי, האמון קרס, ולכן הפעם המאבק של הממשלה שנבחרה ע"י רוב העם בכללי הדמוקרטיה, חייב להיות נחוש ובלתי מתפשר – לבצע רפורמה משפטית גם במחיר משבר חוקתי!
אני לא רואה מנוס מהתנגשות חזיתית בין שתי הרשויות ע"י מאבק אמיתי על רפורמה עמוקה, נועזת, חוקית, שקופה ועל שינוי אמיתי של כללי המשחק. אז מה צריך לעשות? העברת הסמכות מהפרשנות היצירתית של השופטים בחזרה ללשון החוק.
פתיחת המערכת לביקורת ציבורית, לאיזון, לשקיפות. שינוי אמיתי בשיטת המינויים. קביעת גבולות ברורים לשימוש בכלי בג"ץ כדי למנוע הפיכה שקטה במסווה של "פרשנות".
2+לסיכום: מערכת המשפט חייבת לרדת מהאולימפוס ולהיזכר שהיא משרתת ציבור ולא מחליפה אותו. הזמן שבו הציבור הסתפק בסיסמאות, עבר. הזמן שבו חשבו שאפשר להשליך על הציבור פסקי דין והוא ישתוק, נגמר.
היום אנשים מסתכלים על המערכת המשפטית ורואים לא מוסד של צדק, אלא קבוצה אליטיסטית מנותקת שמגנה בכל דרך תוך כיפוף החוק ועיוותו על האינטרס של עצמה בלבד. אין מערכת שיכולה לשרוד לאורך זמן כשהיא מנותקת מהעם שהיא אמורה לשרת.
“לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שוחד” (דברים ט”ז, י”ט) זהו אחד הפסוקים החזקים בתורה על טוהר המשפט. הוא לא מדבר רק על שוחד כספי, חז"ל פירשו "שוחד" גם כנטייה אידיאולוגית, רגשית או חברתית שמסיטה את השופט מהאמת. כלומר, גם שופט שמונע מאג’נדה, ממעמד חברתי או מקשרים, נחשב כמי ש"נטה משפט".
