העולם משתנה לנגד עינינו. בריתות מתערערות, אמיתות מתמוססות, ומי שאינו בונה את כוחו נותר לבדו. בחירתו של זוהראן ממדאני בניו יורק אינה עוד אירוע פוליטי מקומי. ממדאני הוא פעיל קומוניסט ותומך מוצהר בארגוני טרור, דמות קיצונית שמייצגת תופעה הולכת ומתרחבת של חדירה של אידיאולוגיות אנטישמיות ואנטי מערביות ללב הפוליטיקה האמריקאית. זו נורת אזהרה היסטורית. היא מזכירה לנו עד כמה העולם משתנה, וגם בעלת הברית החשובה ביותר שלנו, ארצות הברית, אינה חסינה מהתפוררות הערכים שאיחדו אותנו במשך דורות.
אני לא טוען שארה"ב צועדת בדרך ודאית של עוינות לישראל. אבל קיימת אפשרות ריאלית שבעתיד לא רחוק כך יהיה. דמיינו נשיא בבית הלבן, או רוב בסנאט ובקונגרס, בעלי תפיסת עולם הדומה לזו של ממדאני או של טאקר קרלסון. תפיסת עולם שעלולה לראות בישראל נטל ולא נכס. אולי אפילו יריב. במצב כזה, בשעת חירום צבאי או מדיני, ארה"ב עלולה לא להושיט לנו יד. לא לספק תחמושת. ואף לנקוט עמדה פוליטית קרה או עוינת. לא מתוך שנאה בהכרח אלא כתוצאה של שינוי דורי ותרבותי עמוק.
1+מדיניות חכמה אינה נבנית על תקווה אלא על היערכות. ולכן על ישראל להתחיל להתארגן באופן דרמטי לקראת עצמאות מוחלטת: צבאית ללא סיוע, טכנולוגית, תעשייתית ותזונתית. זו איננה מדיניות של ניתוק מהעולם. זו מדיניות של עמידה בזכות עצמנו, היכולת להילחם לבד אם נצטרך, כדי להבטיח שנישאר חופשיים. לא כדי לנתק את הברית עם ארה"ב אלא כדי לוודא שגם אם הברית תשתנה, ישראל תוכל לעמוד על רגליה שלה. מאז ימי בן גוריון המשימה העליונה של מדינת ישראל היא להבטיח שבכל דור לא נעמוד שוב חסרי מגן.
ארבעה צעדים נדרשים
ראשית: חיזוק ההרתעה האסטרטגית. הרחבת התוכנית הגרעינית, מערך הצוללות, פיתוח טילים ארוכי טווח ויכולות תקיפה והגנה מתקדמות. לא תגובה לפחד אלא אחריות לשימור ביטחון הדורות הבאים.
שנית: מהפכת סייבר ובינה מלאכותית התקפית. המלחמות של העתיד יוכרעו גם במרחב הדיגיטלי. מי שישלוט במידע ישלוט במציאות. מהלכים טקטיים מרשימים אינם תחליף לעוצמה אמיתית. עלינו להשיג יכולת להשבית לאויבינו את כל מערכותיהם בשעת מלחמה: מחשוב, תקשורת, פיננסים, חשמל, מים ותשתיות. יכולת לשתק אותם לחלוטין.
שלישית: ייצור ביטחוני וחימוש עצמאי. אסור שנמשיך להיות תלויים במדינות זרות בכלי נשק, תחמושת, מערכות הגנה, חלקי חילוף ורכיבים קריטיים. מדינת ישראל חייבת לבנות יכולת מלאה לייצר כל מה שנדרש להגנתה, בזמן מלחמה ובשגרה. מי שאוחז בנשק של עצמו אוחז בגורלו.
רביעית: חוסן כלכלי ומזון עצמאי. עצמאות בייצור אנרגיה, מים ומזון, לצד מאגרי חירום ארוכי טווח. עם שאינו מסוגל להאכיל את עצמו לא יוכל להגן על עצמו, ועם שאינו עומד על רגליו הכלכליות לא יוכל לעמוד מול סערות בינלאומיות.
1+יצירת עצמאות מוחלטת תדרוש מאמץ עצום ומשאבים חסרי תקדים. זה יהיה קשה, יקר ולעיתים לא נוח. אבל אין לנו ברירה. המחיר של אי היערכות יהיה גבוה לאין שיעור.
זו אינה הוצאה אלא השקעה. ביטוח החיים של מדינת היהודים. זה לא "נושא אסטרטגי". זה עניין קיומי. בה בעת עלינו להמשיך ולטפח קשרים עם ידידינו האמיתיים. מנהיגים ותנועות בעולם החולקים איתנו ערכים של חירות, אמונה וביטחון בצדקת הדרך. מנהיגים כמו דונלד טראמפ הוכיחו עד כמה חשובה ברית המבוססת על ערכים ולא רק על אינטרסים. אבל גם הבריתות הללו אינן נצחיות.
המבחן של מדינה ריבונית הוא לא רק לשמור על חבריה אלא גם לדעת לעמוד לבדה כשצריך. לא מתוך יוהרה אלא מתוך אחריות, זהירות וביטחון עצמי. מדינת ישראל איננה רק מדינה ריבונית. היא ביתו הנצחי של העם היהודי. בית שנבנה בדם, בזיעה ובאמונה כדי להבטיח שלעולם לא נחזור להיות עם חסר מגן. היא לא עוד מדינה. היא מגן היהודים. הערובה לכך ששואה נוספת לא תתרחש. אם נעמוד זקופים, אם נחזק את כוחנו ונשמור על אחדותנו, נמנע את האסון הבא ונבטיח את עתידו של העם לדורות.
"אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי. אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ". (תהילים כ"ז, ג'). הפסוק הזה מזכיר לנו את מהות הקיום היהודי. עמידה אמיצה מול סכנה. ביטחון בצדקת הדרך. ואמונה שהאור ינצח את החושך. כי לא נשענים על רחמי זרים. נשענים על כוחנו, על אמונתנו, ועל צדקת דרכנו. הכותב הוא עו"ד, איש עסקים, פרשן, ומייסד יוזמת "ישראל מחר".
