במשך שנים נתפסה כוס יין לצד ארוחת הערב כחלק מאורח חיים מאוזן, ולעיתים אף כבריא. אלא שהמחקרים המצטברים מערערים את התפיסה הזאת ומחזקים את הקשר בין צריכת אלכוהול להתפתחות סרטן. כעת, מחקר אמריקאי חדש מציג נתון מדאיג: מספר מקרי המוות מסרטן המיוחסים לאלכוהול בארצות הברית יותר מהוכפל בתוך 33 שנים. ד״ר אסנת רזיאל, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר באסיא מדיקל שבאסותא רמת החייל, מסבירה כי הידע המדעי שהצטבר בשנים האחרונות מחייב לבחון מחדש גם הרגלי שתייה שנתפסו עד כה כמתונים ולא מזיקים.
״במשך שנים נתפסה שתייה מופרזת כמזיקה, אך כוס יין לצד ארוחת הערב נחשבה אצל רבים לחלק מאורח חיים מאוזן, ולעיתים אף לבריאה״, אומרת ד״ר רזיאל. לדבריה, ״המחקרים המצטברים מציירים תמונה מורכבת יותר, בעיקר בכל הנוגע לקשר בין אלכוהול לסרטן״.
מ-11 אלף ליותר מ-23 אלף מקרי מוות בשנה
המחקר, שפורסם בכתב העת The Lancet Regional Health – Americas, בחן את מגמות התמותה מסרטן המיוחסת לצריכת אלכוהול בארצות הברית בשנים 1990-2023. המחקר התבסס על נתוני פרויקט Global Burden of Disease. לפי הממצאים, מספר מקרי המוות השנתי מסרטן המיוחס לאלכוהול עלה מ-11,361 בשנת 1990 ל-23,126 בשנת 2023. עם זאת, חשוב לקרוא את הנתונים בזהירות: מדובר במספר המוחלט של מקרי המוות, ולא בהכרח בהכפלה של שיעור התמותה המתוקנן לגיל. האוכלוסייה האמריקאית גדלה והזדקנה בתקופה שנבדקה, אך החוקרים זיהו מגמות מדאיגות גם כאשר בחנו קבוצות שונות באוכלוסייה.
אלכוהול אינו פוגע רק בכבד
אלכוהול מזוהה בציבור בעיקר עם התמכרות ומחלות כבד, אך השפעתו האפשרית רחבה בהרבה. לפי המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית, קיימות ראיות מבוססות לכך שצריכת אלכוהול גורמת לסרטן חלל הפה, הלוע, הגרון, הוושט, הכבד, השד, המעי הגס והחלחולת. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, IARC, מסווגת משקאות אלכוהוליים כמסרטנים מקבוצה 1 – קבוצה הכוללת גורמים שהוכחו כמסרטנים בבני אדם. ״הסיווג אינו אומר שכוס יין מסוכנת כמו סיגריה״, מבהירה ד״ר רזיאל. ״הוא מתייחס לוודאות שהגורם מסוגל לגרום לסרטן, ולא לעוצמת הסיכון מחשיפה מסוימת. הסיכון האישי תלוי בכמות ובמשך השתייה, בגנטיקה ובגורמי סיכון נוספים״.
מי נמצא בסיכון גבוה במיוחד?
הסיכון הגבוה ביותר במחקר נמצא בקרב גברים ובני 55 ומעלה. בקרב גברים מבוגרים בלטו מקרי המוות מסרטן הכבד, הוושט והמעי הגס, ואילו בקרב נשים מבוגרות בלט במיוחד סרטן השד. גם הנתונים הנוגעים לצעירים יותר מעוררים דאגה. בקרב גברים בני 20-54, סרטן המעי הגס והחלחולת היה הגורם המוביל לתמותה מסרטן המיוחסת לאלכוהול. בקרב נשים באותה קבוצת גיל הוביל סרטן השד, ואחריו סרטן המעי הגס והחלחולת. החוקרים מאוניברסיטת מיאמי ציינו כי בקרב צעירים יחסית, סרטן המעי הגס והחלחולת עקף את סרטן הכבד והפך לגורם מרכזי בתמותה מסרטן המיוחסת לאלכוהול.
ומה לגבי כוס אחת ביום?
הקשר בין שתייה מרובה לסרטן מוכר היטב, אך מחקרים מצביעים על כך שהסיכון עשוי לעלות גם ברמות צריכה נמוכות יותר. מטא-אנליזה שכללה 139 מחקרי עוקבה מצאה קשר של מנה–תגובה: ככל שצריכת האלכוהול עולה, כך גדל גם הסיכון לסרטן. שתייה קלה נקשרה לעלייה בסיכון לסרטן הוושט, המעי הגס והשד, אף שברמת השתייה הנמוכה ביותר לא נמצאה עלייה מובהקת בסיכון הכולל לכל סוגי הסרטן יחד.
מטא-אנליזה נוספת מצאה כי צריכה של עד משקה אחד ביום נקשרה לעלייה של כ־5% בסיכון היחסי לסרטן השד, כ־17% לסרטן חלל הפה והלוע וכ־30% לסרטן הוושט. עם זאת, המספרים האלה מחייבים הסבר. עלייה של 5% בסיכון היחסי אינה פירושה שכל אישה ששותה כוס יין נמצאת בסיכון הגבוה בחמש נקודות אחוז. הסיכון המוחלט תלוי בסיכון הבסיסי של כל אדם. למרות זאת, גם עלייה יחסית קטנה עשויה להיות משמעותית ברמת האוכלוסייה, כאשר מדובר בחשיפה נפוצה ובמחלת סרטן שכיחה.
גם שתייה מתונה תורמת לסיכון התחלואה העולמי
מחקר אוכלוסייה גדול שפורסם בכתב העת The Lancet Oncology העריך כי בשנת 2020 ניתן היה לייחס לצריכת אלכוהול כ-741 אלף מקרי סרטן חדשים ברחבי העולם, כ-4.1% מכלל מקרי הסרטן החדשים באותה שנה. רוב המקרים נקשרו לשתייה מסוכנת או כבדה, אך כ־103 אלף מקרים יוחסו לשתייה מתונה וכ-41 אלף לצריכה של עד עשרה גרם אלכוהול ביום. לדברי ד״ר רזיאל, המשמעות היא שהסיכון אינו מתחיל רק כאשר צריכת האלכוהול מובילה להתמכרות או למחלת כבד.
כיצד אלכוהול עלול לגרום לסרטן?
בתהליך פירוק האלכוהול בגוף נוצר אצטאלדהיד – חומר רעיל שעלול לפגוע ב-DNA ובחלבונים ולשבש את מנגנוני התיקון של התאים. אלכוהול עשוי גם להגביר עקה חמצונית, לפגוע בחילוף החומרים של חומצה פולית, להקל על חדירתם של חומרים מסרטנים לרקמות הפה והגרון ולהעלות את רמות האסטרוגן – הורמון הקשור להתפתחות סרטן השד. השילוב בין אלכוהול לעישון בעייתי במיוחד. בסרטן חלל הפה והלוע, השפעתם המשולבת עשויה להיות גדולה יותר מסכום ההשפעות של כל אחד מגורמי הסיכון בנפרד.
יין אדום אינו מקבל פטור
ליין אדום מיוחסות לעיתים תכונות בריאותיות בזכות הפוליפנולים והרזברטרול שהוא מכיל, אך החומרים האלה אינם מבטלים את השפעת האתנול. ״הפוליפנולים והרזברטרול שביין אדום אינם מבטלים את השפעת האתנול״, מסבירה ד״ר רזיאל. לדבריה, ״אין ראיות לכך שיין אדום מפחית את הסיכון לסרטן, ומטא-אנליזה שפורסמה בשנת 2025 לא מצאה הבדל משמעותי בסיכון הכולל לסרטן בין יין אדום ליין לבן. לכן, במניעת סרטן, כמות האתנול חשובה יותר מצבע היין״.
האם קיימת כמות אלכוהול בטוחה?
לא כל לגימה תגרום לנזק מדיד אצל כל אדם, אך המדע לא זיהה רמת צריכה שמבטיחה סיכון אפסי. ארגון הבריאות העולמי קובע כי אין רמת צריכה שניתן להבטיח כי מתחתיה לא יופיעו השפעותיו המסרטנות של האלכוהול. גם המנתח הכללי של ארצות הברית קבע כי קיים קשר סיבתי בין צריכת אלכוהול לבין שבעה סוגי סרטן לפחות. ״המסר המעשי אינו שכל אדם חייב להימנע לחלוטין מאלכוהול, אלא שהסיכון עולה עם החשיפה: פחות אלכוהול פירושו בדרך כלל פחות סיכון״, אומרת ד״ר רזיאל.
מה קורה כאשר מפסיקים לשתות?
הפחתת החשיפה לאלכוהול עשויה להועיל גם לאחר שנים של שתייה. סקירה של IARC מצאה ראיות מספקות לכך שהפחתה בצריכת אלכוהול או הפסקת השתייה מפחיתות את הסיכון לסרטן חלל הפה והוושט, בהשוואה להמשך השתייה. ביחס לסוגי סרטן אחרים, הראיות לירידה בסיכון בעקבות הפחתת השתייה או הפסקתה עדיין מוגבלות או אינן מספקות. הירידה בסיכון עשויה להתרחש בהדרגה ולהימשך שנים.
לדברי ד״ר רזיאל, השיחה על אלכוהול צריכה להיות מאוזנת ולא מטיפה, אך היא חייבת להתבסס על הידע המדעי העדכני.״למי שאינו שותה אין סיבה בריאותית להתחיל״, היא מסכמת. ״מי שנהנה מאלכוהול אינו חייב להפוך כוס יין בודדת לאירוע מפחיד, אך כדאי להבין ששתייה יומיומית אינה הרגל בריאותי, ויין אדום אינו תרופה למניעת מחלות״. המסקנה, לדבריה, פשוטה: ״ככל שמפחיתים את החשיפה לאלכוהול, כך מצמצמים גורם סיכון שניתן לשנות. עבור מי שמבקש לחיות שנים רבות יותר עם פחות מחלות כרוניות וסרטן, זו עשויה להיות התערבות פשוטה ומשמעותית״.
